ותכתוב אסתר. מגילת פורים אין יוצאים בה עד שתהא כתובה על הספר ובדיו, מנלן, אתיא כתיבה כתיבה, כתיב הכא ותכתוב אסתר וכתיב התם (ירמיהו ל״ו:י״ח) ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו מזעל הספר – ר"ל על הקלף, ובדיו – שחורה שמתקיים שחרותו על הקלף. . (מגילה י"ט א')
אגרת הפרים. אמר רב, מגילת פורים נקראת איגרת, לומר, שאם הטיל בה שלשה חוטי גידין כשרה מטר"ל שקילה לענין זה מס"ת שצריך שתהא תפורה כולה מלמטה למעלה. , אמר רב נחמן, ובלבד שיהיו משולשים נפירש"י שיהא מראש התפר עד מקום תפירת הגיד כממנו ועד הגיד השני, ומן השני לשלישי כמשלישי לסוף התפר, עכ"ל. ולא הגביל מקום התפר הראשון, ולולא דבריו יש לפרש בפשיטות שיהיו מחולקין הג' גידין באורך היריעה לחלקים שוים, וכהאי גונא פירש"י בפרשה תרומה (כ"ו כ"ו) ועשית בריחים חמשה לקרשי וגו', להכנס לתוכן שתי טבעות לכל קרש משולשים בתוך עשר אמות של גובה הקרש חלק אחד מן הטבעת העליונה ולמעלה וחלק אחד מן התחתונה ולמטה וכל חלק הוא רביע אורך הקרש וכו', ואולי גם כונת רש"י כאן ג"כ כזה, ומש"כ מראש התפר ענינו מראש העמוד. . (שם שם)
אגרת הפרים וגו'. א"ר שמואל בר יהודה [מאי דכתיב אגרת הפורים הזאת השנית], מלמד שבתחלה קבעוה בשושן ולבסוף בכל העולם נאוזהו השנית ששלחה בשנה שניה לקבוע חובה לדורות בכל העולם, וע"ע בדרשה הבאה. . (שם ז' א')
השנית. מה היה כתוב בה, לפי שכששלחו מרדכי ואסתר להגולה לקיים עליהם שני ימים הללו בכל שנה, שלחו להם, לא דיינו הצרות הבאות עלינו אלא שאתם רוצים להוסיף עלינו צרתו של המן נבשיאמרו האומות שאנו שמחין במפלתן, וישתדלו לעורר גזירת המן. , חזרו וכתבו להם באגרת שניה, אם מזה אתם מתייראים הרי היא כתובה בארכיוס שלהם, הדא הוא דכתיב הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס נגר"ל וא"כ אין עוד הדבר חדש להם, ושוב לא ישימו לב ולא עוד יתעוררו ע"ז, ועיין בבבלי מגילה ז' א' בא ענין זה בקיצור נמרץ, ובלשון זה שבירושלמי יתבאר הלשון שבבבלי. . (ירושלמי מגילה פ"א ה"ה)