לזרח כו' וכן אצבון לגד. פירוש דבפ' ויגש חשב אצבון בגד ולא כאן, וא"ל דאזני היינו אצבון כמו בזרח וצוחר, דצוחר היינו זוהר והיינו זרח דצוחר הוא ג"כ לשון אורה משא"כ באזני ואצבון דאין קירוב זה לזה אלא ודאי דנתבטל לגמרי אצבון. וקשה ע"ז דא"כ הוה אזני משפחה חדשה שלא היתה ביורדי מצרים בפ' ויגש, ורש"י כתב אח"כ דאין משפחה למי שלא ירד למצרים, וצ"ל דהוה כמו ארד ונעמן הנזכר אח"כ בפירש"י:
קריאה במקור
דברי דוד על רש״י · במדבר · פרק 26 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1882
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018701770205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f14165864f96593d0936a2861c8ca60264243a8b300116c46532ada2b75d1350