כי אם בית אלהים, הסולם הזה עומד בבאר שבע כו' בב"ר איתא בלשון זה הסולם הזה עומד בבאר שבע ושיפועו מגיע עד בהמ"ק עכ"ל. וא"כ קשה למה כתב רש"י אמצע שיפועו נגד ירושלים דמלשון עד בהמ"ק דנקט המדרש משמע ששם היה סוף השיפוע והרמב"ן כתב באמת וסוף שיפועו שהוא ראש הסולם מגיע עד כנגד בהמ"ק, וגם יש להקשות מה מעלה יש באמצע השיפוע שירושלים מכוון נגדו שהרי אין שם לא כניסה ולא יציאה. ותו מי הכריחו לרש"י לומר ששיפועו דנקט המדרש היינו אמצע שיפועו ולא כפשוטו. ונלע"ד לפרש דברי רש"י בדרך זה דהוקשה לרש"י ארבע קושיות והך נמצא סולם שרגליו בבאר שבע כו' דנקט רש"י הוא לשון רש"י ולא לשון המדרש. הקושיא א' דמקשה רש"י היינו מ"ש המדרש דהשיפוע הוא עד ירושלים דודאי פירושו סוף השיפוע וע"כ זה אינו. חדא דהא לפי דברי המדרש לא היה סוף השיפוע נגד ירושלים אלא באמצעו. והך נמצא כו' הוא לשון קושיא על המדרש עוד מקשה רש"י כלפי שארז"ל צדיק זה בא לבית מלוני כו' משמע שהתפלל בבית מלונו של הקב"ה דהוא הר המוריה שהוא בהמ"ק ובפסוק אמר שהמקום הזה ששכב קרא בית אל ואמר עליו ששם שער השמים וזה אינו בית מלון של הקב"ה, עוד מקשה רש"י שאומרו שיעקב קרא לירושלים בית אל ובפסוק מפורש שקרא בית אל למקום ששכב והוא לוז לפני זה. עוד מקשה ומהיכן למדו כן לומר שיעקב קרא לירושלים בית אל ועל זה תירץ שהר המוריה נעקר כו' ושער השמים הוא תמיד נגד בהמ"ק דיעקב הלך מבאר שבע עד חרן דרך הר המוריה שהוא ירושלים ולא התפלל וכי מטא לחרן נתחרט על זה והלך לאחוריו וכשהגיע לבית אל קפץ הר המוריה נגדו עד בית אל. נמצא דקדושת בהמ"ק שהיא הר המוריה ומכוונת נגד שער השמים יהיה אז הכל בבית אל באותה שעה והראה אז סוף הסולם נגד בית אל ושם לן יעקב ועל זה היה יעקב תמה ואמר ואנכי לא ידעתי פי' מקפיצת הר המוריה לכאן עכשיו אני רואה שנמשך לכאן קדושת הר המוריה וכנגדו שער השמים. ואחר זה חזר הר המוריה למקומו ונשאר שם בית אל עכ"פ כיון שהיה שם קדושת בהמ"ק בלילה ששכב שם ועל זה סיים ואמר ואולם לוז שם העיר לראשונ' כלומר שנשארה העיר אחר קפיצת עקירת בהמ"ק וחזרה כבתחילה רק שנשתנה שם של לוז לבית אל לזכרון מה שהיה ונמצא כשחזר בהמ"ק למקומו חזר גם שער השמים שהיה על בית אל לירושלים. ועכשיו ניחא מ"ש במדרש הסולם הזה כו' ושיפועו עד בהמ"ק היינו סוף שיפועו וכדעת הרמב"ן, אלא דלרש"י היה בהמ"ק עם שער השמים הכל בבית אל בשעה ההיא כמו שאמרנו. כנ"ל נכון בזה הגם שהמפרשים לא הבינו דרך זה בפירש"י האמת יורה דרכו:
קריאה במקור
דברי דוד על רש״י · בראשית · פרק 28 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מה נורא דחילו שם דבר ול"ת שהוי"ו היא לשון רבים כמו אמרו:
וזה שער השמים, מכוון כנגד בהמ"ק שלמטה ממילא כשנעקר בהמ"ק שלמטה עד בית אל נעקר גם בהמ"ק של מעלה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1882
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018701770205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f14165864f96593d0936a2861c8ca60264243a8b300116c46532ada2b75d1350