את כל דברי ה', מצות פרישה והגבלה. משמע דשניהם נאמרו ביום אחד, דהיינו ביום הרביעי לחודש סיון ובגמ' פרק ר"ע (דף פ"ז) איתא בין לרבי יוסי בין לרבנן נאמרה מצות הגבלה בשלישי לחודש ופרישה עבוד ברביעי לחודש, אלא דפליגי שם אימתי הוקבע ר"ח וקושיא זו הקשה הרא"ם והניחה בצ"ע, ובודאי יפה הקשה וצ"ע טובא. ובג"א כתב על הרא"ם וז"ל ולא עיין דודאי פרישה והגבלה אמר להו ביום ד' אבל לפרוש מנשותיהם קאמר שהיה זה ביום החמישי, ולכך אמר פרישה עבוד ביום החמישי, אבל האמירה היתה ביום ד', וראיה לזה שהרי מצות פרישה נכתב קודם הגבלה ואם ביום חמישי אמר להו לא היה מקדים הפרישה, ועוד דאי אפשר רק ששניהם ביום רביעי נאמרו דהא יש לחוש שמא ישמשו ביום חמישי בהשכמה קודם שיאמר להם דהא אי אפשר שיצמצם לומר בעלות השחר ופשוט הוא עכ"ל. ואין דברים אלו ראויים לגברא רבה כמוהו דאדרבה הוא לא עיין כלל בסוגיא לא ברש"י ולא בתוס' דרש"י כתב שם וז"ל ולמחר ביום רביעי השכים ועלה והגיד שקבלו עליהם מצות הגבלה ונאמרו לו, מצות פרישה וקדשתם היום ומחר כו' עכ"ל הרי בפירוש שלא ביום אחד נאמרו הפרישה וההגבלה וכן מבואר בתוס' שם שכתבו וז"ל לכ"ע הגבלה קדמה לפרישה דתלתא ויאמר כתיבי וסברא הוא דכל אחד נאמר ביומו בקמא כתיב ואתם תהיו לי ובבתרא כתיב מצות פרישה ומצות הגבלה ובאמצעי לא כתיב ביה מידי שיעשה משה שליחות לישראל ואית לן למשדי מצות הגבלה אההיא אמירה שהרי מיד אחר אמירה אחרונה כתיב מצות פרישה עכ"ל, ומה שכתב דאי היתה האמירה ביום חמישי לא היה מקדים הפרישה לא עיין ברש"י שכתב אע"פ שמצות הגבלה כתובה אחר וקדשתם היום ומחר שהיא מצות פרישה קודם לכן נאמרה בההיא עלייה שעלה בשלישי כו'. ומה שהביא ג"א לומר דמעשה הפרישה היה ברביעי אבל לא האמירה הוא משום דאמרינן בגמרא בארבעה בשבת עבוד פרישה ולא זכר האמירה כמו שזכר בהגבלה, לאו מילתא הוא. וטעם אחר יש בזה דהפרישה נתקיימה מיד אחר הציווי שלה משא"כ הגבלה היה זמן קיום שלה תוך משך, של שלשה ימים אימתי שירצה. ומ"ש עוד דהא יש לחוש שמא ישמשו כו' חס ליה למר לומר דברים כאלה דבידי שמים ודאי אפשר ה שבא הדבור וההודעה של איסור תשמיש בהתחלת יום רביעי,וקושיית המזרחי ודאי קושיא היא ואין בידי לתרץ אלא דרש"י דנקט כאן מצות פרישה והגבלה לא נתכוין שהאמירה של הגבלה היתה ברביעי אלא לישנא דקרא נקט שזכר תחילה פרישה קודם הגבלה, ואמר רש"י דבו ביום היינו ביום ד' שכתוב בו בתורה פרישה והגבלה אבל באמת הוזכרה ההגבלה ביום אתמול דאנן שדינן ההגבלה איום ג' כמ"ש התוספות:
קריאה במקור
דברי דוד על רש״י · ספר שמות · פרק 24 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1882
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018701770205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href='https://dicta.org.il/'>Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f14165864f96593d0936a2861c8ca60264243a8b300116c46532ada2b75d1350