דברי דוד על רש״י · ספר דברים · פרק 22 · פסוק 22

ומתו גם שניהם כו', לרבות הבאים אחריהם. כתב הרמב"ן ע"ז ולא הבינותי מהו וכי בתולה היא זו שנמעט או שנרבה להבאים אחריהם מה לי ראשון מה לי אחרון, ועוד הול"ל הבאים אחריו, ובנוסח שלנו בספרי לרבות הבאים מאחריהם והיא ביאה שלא כדרכה ושלא כדרכו וריבה אותה הכתוב בכאן וכל העריות למדין זו מזו עכ"ל. ויש מקשים הא כבר כתיב משכבי אשה ודרשינן שני משכבות יש באשה כדרכה ושלא כדרכה, ובלשון הרמב"ן יש תירוץ. ע"ז דנקט שלא כדרכה ושלא כדרכו ולא נלמד ממשכבי אשה רק שלא כדרכה. אבל לא הבנתי מהו שלא כדרכו באיש אולי הוא מה שכתב מהר"ן בשם מהרא"י שמשמשים אחור כנגד אחור, ומביא בגמ' בפרק ארבע מיתות (דף נ"ה) המערה בעצמו מהו א"ר אשי באבר קושי לא משכחת לה כי תבעי באבר מת מהו למ"ד משמש בעריות באבר מת חייב הכא חייב משום שוכב ונשכב, ואם כפירוש זה אינו נכון כי פשוט שהוא חייב ול"ל ריבויא דגם שניהם: ולי נראה דהגירסא של רש"י שלפנינו שגורם אחריהם והגירסא של ספרי שהביא הרמב"ן שתיהן אמת והכוונה אחת היא. דהיינו איתא בפ' ארבע מיתות (דף ס"ו) דתניא באו עליה עשרה בני אדם ועדיין היא בתולה שבאו עליה שלא כדרכה כולם בסקילה רבי אומר הראשון בסקילה וכולן בחנק דגבי סקילה לבדו כתיב ואתא למעוטי כה"ג דאע"ג דקרינן לה בתולה אין בסקילה אלא א' מהם דהיינו ראשון שביאתו היתה יחידית, וא"כ אין כאן קושיא דלגירסא דאחריהם הוה ג"כ אחוריהם דמיירי שעדיין בתולה והיינו שבעלו שלא כדרכה, והא דאמרינן שני משכבות יש באשה בעריות היינו לענין שיש חיוב מיתה אפילו שלא כדרכה אבל כאן מיירי לענין סקילה דגם שניהם מרבה דגם האחרים בסקילה כת"ק דרבי, כנ"ל ברור. ורבים דחקו בחנם בזה וגם מה שהקשה הרמב"ן, קושיא שנייה דהו"ל לומר אחריו ל"ק דהו"א דוקא אותו שאחר הראשון חייב גם כן סקילה אבל השלישי, אינו חייב אלא חנק קמ"ל דכולהו בחנק אפילו הם עשרה. ותמהני טובא על רבינו הרמב"ן דלא נחית לזה דלפי הנראה גמרא ערוכה היא: