דברי דוד על רש״י · ספר דברים · פרק 33 · פסוק 26

אין כאל ישרון, דע לך ישרון שאין כאל. דל"ת דכאל ישורון שייך להדדי דהיינו שאין כאל ישורון ואין דומין זה לזה, דע"ז קשה מהיכא תיתי לדמות ישורון לאל, אלא דאלו תיבות מסורסות הם כאילו כתיב ישורון אין כאל דהיינו אתה ישורון אני מודיעך שאין כאל בכל אלהי העמים. והוסיף רש"י לומר ולא כצורך צורם דאין לזה רמז בפסוק אלא דמתרץ שלא תקשה, מה שפירשתי אין כאל בכל אלהי העמים הא גם זה הוא פשוט לזה מביא ראיה מפסוק דלעיל גבי שירה כי לא כצורנו אלמא שהפסוק משמיענו דבר זה ה"נ נפרש כן אין כאל ואין להקשות באמת על זה ל"ל להשמיענו זאת בשלמא לעיל צריך לזה שאומר דרך תוכחה על האויבים שהיה להם לחשוב דבר זה כפירש"י שם אבל כאן שמודיע לישראל דבר זה מה חידוש מודיע להם. יש לתרץ דקמ"ל מענין מדותיו של הקב"ה דאל הוא רחמים גמורים ואמר דע לך שאין ראויין לשום מנהיג במדות רחמנות כרחמנותו של הקב"ה שהוא אל החסד. ואח"כ מפרש מהו גודל המעלה ברחמנות אמר ע"ז דהוא בדרך שכתב רש"י בפסוק ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב דבשר ודם א"א לעשות שתי מלאכות בידו אחת פירוש רחמים ודין אבל הקב"ה ימין שלו נאדר בכח, דהיינו רחמנות להציל לישראל ובאותה ימין עצמה תרעץ אויב, ה"נ אמר כאן רוכב שמים בעזרך והוא עצמו רוכב בגאותו שחקים להראות גאותו ומפרש דבר זה מהו גאותו שמראה בשחקים, על זה אמר מעונה אלהי קדם כדמפרש רש"י שהשחקים הם לו לדירה ומתחת השחקים הם זרועות עולם הם הגבורים הרשעים ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד זו היא הגבורה של גאותו והוא עצמו בשעה ההיא רוכב שמים בעזרך, וזהו שסיים רש"י הוא שהכח והגבורה שלו בעזרך. הרי רש"י מראה באצבע שזהו כוונתו כמו שפירשתי (והוא נכון מאוד בס"ד):