אני ישנה ולבי ער. זה מדבר בחצי הלילה כמ"ש בזהר כשנותנין הרוח בפקדון ומוסר האדם עצמו למיתה דאילנא דמותא שלטא בליליא עד חצי הלילה ואז הקב"ה מחזיר הפקדון לבעלים כדי שיעסקו בתורה והוא הרוח שחוזר אליו ומי שהוא זריז יתגבר כארי ויקום תכף ללמוד כמו שהיה עושה דהע"ה. ולזה פסוק אני ישנה הוא בחצי שיר השירים ובו סוד חצי הלילה ואמר אני ישנה ולבי ער ר"ל אעפ"י שאני ישנה לבי ער לפי שנשאר בלב א' מס' מהרוח לשמור הגוף ולכן אמרו שהשינה א' מששים במיתה ולכן דהע"ה שנקרא חי וקיים לעולם לא ישן כי אם כשינת הסוס. קול דודי שהוא הרוח דופק ליכנס בגוף לעורר האדם. ואומר פתחי לי אחותי רעיתי וכו' שהם ששה יודין בסופי תיבות רמז לאות וא"ו של השם ממקום שבא הרוח. שראשי נמלא טל מאותו הטל שעתיד הקב"ה להחיות המתים ולכן צריך להחיות הגוף ולקחת התעוררות לכן רומז הטל ההוא על המזון שהרוח מביא עליו מלמעלה:
קריאה במקור
נחל אשכול על שיר השירים · פרק 5 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Eshkol al Hamesh Megilot, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156901/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6a814f9d7be25c560fb5817b387bd77e8786736bc9432d068883b76495a465f8