תורה תמימה על תהילים · פרק 41 · פסוק 4

יְהֹוָה יִסְעָדֶנּוּ דאמר רב ענן אמר רב מנין ששכינה סועד את החולה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי תניא נמי הכי הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא על גבי מטה ולא על גבי כסא אלא מתעטף ויושב לפניו מפני ששכינה למעלה מראשותיו של חולה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי ואמר רבא אמר רבין מנין שהקב"ה זן את החולה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי וכו':
(שבת יב ע"ב)

יְהֹוָה יִסְעָדֶנּוּ: אמר רבין אמר רב מניין שהקב"ה זן את החולה שנאמר יי' יסעדנו על ערש דוי וגו' ואמר רבין אמר רב מניין שהשכינה שרויה למעלה ממטתו של חולה שנאמר יי' יסעדנו על ערש דוי וכו':
(נדרים מ ע"א)

כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ: רב המנונא אמר חוזר לימי עלומיו שנאמר רוטפש בשרו מנוער ישוב לימי עלומיו כל משכבו הפכת בחליו וכו':
(נדרים מא ע"א)