אבן עזרא על תהילים · פרק 137 · פסוק 7

זכור - איננו מדבר על גלות טיטוס כאשר חשבו רבים, כי הנה אחרי כן הזכיר בת בבל. ועוד: כי טיטוס הרשע לא היה מזרע אדום, כי אנשי רומא הם יונים בראיות רק כאשר היה אדום תחת יד ישראל, היו שמחים במפלת ישראל, וככה כתוב בספר עובדיה: גם שישי ושמחי בת אדום והחרפה שהיו האדומיים מחרפים את ישראל יום שנלכדה ירושלם ונשרף ההיכל על יד הכשדים היתה קשה לישראל יותר מצרתו. וכן אמר: ואל תגדל פיך וזהו זכור האומרים לבבליים גלו וערו יסודות ירושלם, והנה ערו מגזרת פתהן יערה והיה ראוי להיות על משקל כלו מעשיכם והרי"ש חסירה דגש כמנהג, ובעבור שהוא סוף פסוק היתה המלה מלעיל כמו כלו בעשן כלו ובעבור היות הטעם במלת ערו האחרון באות הראשון, על כן שב גם ערו הראשון מלעיל.