לבוש האורה · במדבר · פרק 24 · פסוק 14

רש"י הולך לעמי מעתה הריני כשאר עמי שנסתלק הקב"ה מעליו ע"כ ומה שהגיד נביאות אחר זה בפרשה זו ידע הכל בנבואה ששרתה עליו מקודם לכן:

בא"ד רש"י נ"ל דה"ג אשר יעשה העם הזה לעמך מקרא קצר הוא זה איעצך להכשילם ואומר לך מה שהם עתידין להרע למואב באחרית הימים ומחץ פאתי מיאב ויקטול וכו' התרגום מפרש קוצר העברי ע"כ והכי פירושו דק' לרש"י על מאמר הכתוב אשר יעשה העם הזה לעמך היאך נופל זה לומר על לכה איעצך מה שייך לומר שיתן לו עצה לבלק מה שיעשו העם הזה שהוא ישראל לעמו אין זה עצה אלא הגדת עתידות והיה לו לומר לכה אגיד לך את אשר יעשה העם הזה וגו' ומתרץ ומקרא קצר הוא זה כו' ואומר לך מה שהן עתידין להרע למואב באחרית הימים מה הוא הרע שירע למואב הוא מה שכתב אחריו ומחץ פאתי מואב שפירושו כתרגומו ויקטול רברבי מואב כו' ומה שאמר רש"י אח"כ התרגום מפרש קוצר העברי הוא קאי על התרגום של פסוק זה דלכה איעצך וגו' שתרגם עליו התרגום איתא אמלכינך מה דתיעבד ואחוי לך מה דיעביד עמא לעמך כו' הרי שתרגם התרגום מה שחסר בין לכה איעצך ובין אשר יעשה העם הזה וגו' והוא מה דתיעבד ואחוי לך מה דיעבד כו':