לבוש האורה · ספר שמות · פרק 16 · פסוק 14

רש"י דק ככפור וכן פירושו דק ככפור שטוח קלוש ומחובר כגליד לשון הרג"א לא הבנתי זה דמדברי רש"י משמע כי לשון דק ר"ל שטוח קלוש וזה נקרא דק לפי שהוא קלוש כמו שאמר טונב"ש בלע"ז כמו שפרש"י בפרשת מקץ על דקות בשר שאין רצה לומר כמו סתם דק אלא רצה לומר שאינו עב ולפיכך פי' שטוח קלוש ואונקלוס תרגום דעדק כגיר משמע דק הכתוב רצה לומר דק כמשמעו דכגיר זה מין צבע דק וקלוש ואולי דעת רש"י כי אונקלוס נקט דק משמש לשני דברים דעדיק כגיר וגם הוא דק כגלידא על ארעא ומה שלא פרש"י כי דק הוא כמשמעו שהיה דק בגרעין שלו מפני שכתוב דק ככפור על הארץ ואין הכפור דק כגרעין אלא שהוא שטוח קלוש מוגלד מ"מ פרש"י תמוה מאד כי יוסיף אונקלוס כגירא ופסוק זכר עניין אחר שהוא שטוח קלוש ככפור ועוד שיותר היה לו להוסיף על דק הראשון שזהו פירושו דק ממש לא על דק השני שפירושו קלוש עכ"ל ובאמת הדין עמו כי לו הבין דברי רש"י כפשוטן לא היה צריך לכל זה ולא היה ק' מידי כאשר אבאר בע"ה וזה כי מה שהקשה ראשונה שמשמע מלשון רש"י שדק ר"ל לשטוח קלוש כו' ר"ל שאינו עב כו' ובזה רוצה לסתור במה שתרגם אונקלוס דעדק כגיר שר"ל דק כמשמעו כו' ואני אומר כי לא שינה רש"י מדברי אונקלוס דבר כמו שאבאר בעה"י ומה שאמר שבדעת רש"י הוא שאונקלוס נקט דק משמש לשני דברים כו' ודאי גם בזה הדין עמו אך כדינו ולא כטעמו ומה שאומר אחר כך ומה שלא פי' רש"י כי דק הוא כמשמעו שהיה דק בגרעין שלו כו' לא ידעתי מאי קאמר דהוה נראה לי מדעת רש"י שפי' כגיר ר"ל דק בגרעין שלו כגרעין שעושין ממנו הצבע השחור גם מה שמתמיה על רש"י שלדבריו יוסיף אונקלוס כגירא ובפסוק נזכר עניין אחר שהוא שטוח קלוש ככפור אם היה מדקדק בדברי רש"י לא היה זה תמוה בעיניו כי ודאי לא יוסיף אונקלוס כגירא על הדק השני שנאמר בו ככפור כי מלת כגיר שתרגום אונקלוס לא קאי אלא על דק הראשון ואם כן מה שכתב ועוד שיותר היה לו להוסיף על דק הראשון כו' כתמיהתו כן הוא האמת וכן הוא דעת של רש"י ע"כ אני אומר ותחלה אבאר דעת אונקלוס לפי דעת רש"י דודאי לפי שק' לו לאונקלוס על כופלו בפסוק מלת דק שני פעמי' לפיכך תרגם על מלת דק הראשון שפירושו דק כגרעין כמו שפירושו של מלת דק בכל מקום מלשון ושחקת ממנו הדק ומלשון קטרת סמים דקה שפירושו דק כגרעין מאד עד שתהא דקה מן הדקה כמו שפרש"י שם היו מחזירין אותה למכתשת ולפי דעת רש"י גרסינן בתרגום כגירא כגליד' וה"פ בתחלה תרגם הפסוק כסדרו במלותיו דק מחוספס דק דעדק מקלף דעדק ואח"כ תרגם כפלות מלת דק שבפסוק ואמר שפי' מלת הדק הראשון פירושו כגיר שר"ל דק כגרעין שלו כפי' מלת דק בכל מקום ועל מלת דק השני תרגום כגלידא שהוא תרגומו של ככפור וכשתדקדק בפי' רש"י תמצא שהוא מפרשו כן ממש אמר ראשונה דק היה כגיר והוא תרגומו של דק ראשון ואח"כ אמר ושוכב מוגלד כקרח על הארץ והוא תרגומו של דק ככפור על הארץ ואח"כ הוסיף פי' ואמר וכן פירושו דק ככפור שטוח קלוש ומחובר כגליד הרי שדלג כאן מלת כגיר ולא אמר אלא שטוח קלוש מפני שרוצה לפרש דק ככפור לבדו לא דק הראשון ופירש אותו שטוח קלוש כלו' אינו עב אלא דק כגרעין כמו שהוא פירושו של דק ראשון כאלו אמר דק כגיר מחספס על הארץ ודק ככפו' על הארץ מחוב' כגליד והיא מחובר כגליד' נ"ל שפירושו מחובר לארץ כגליד לא שהגרעינין מחוברים זה לזה שאין זה עניינו של כפור מצד שהוא כפור דכתיב כפיר כאפר יפזר ואין האפר מחובר כגרעין אלא מצד שהכפור לא נעשה כגליד אלא כשהוא מגיע על הארץ וכן היה עניינו של המן ומה שחבר התרגום כגיר כגלידא יחד ולא תרגם כגיר מיד אצל דק הראשון הוא מפני שכוונתו לפרש דשניה' מדובקים עם הארץ שאחריהם לא שיהיה פי' דק מחוספס עניין בפני עצמו כי גם הוא דבוק עם על הארץ וע"כ תמוהים בעיני מאד דברי הרמב"ן שכתב וז"ל ואונקלוס תרגום במלת כפור שני פני' עשאו תחלה מן וכפרת אותו בכופר ולכן אמר כגיר שבו טחין ומכסין ועשאו עוד מן כפור שהוא הקרח הדק היורד בקור עכ"ל שלכאורה נראה שלא הכריחו לפרש כן אלא מפני קושיא זו שחבר אונקלוס שתי המלות של כגיר כגלידא יחד אבל לפי מה שפרשתי אין לו שום הכרח לזה ותמיהני עליו להכניס עצמו בדוחק גדול כזה לפרש אונקלוס שעשה שני פירושים על ככפור וטוב היה לו לפרש אותה לענינים חלוקים חד לדק הראשון ואעפ"י שאין לו מלה בעברי וחד לדק השני כמו שפירשתי נ"ל: