לבוש האורה · ספר ויקרא · פרק 25 · פסוק 4

רש"י לא תזמור שקוצצין זמורותיה כו' מה שלא פרש"י זה למעלה מיד על פסוק שש שנים תזמור כרמך נ"ל משום דס"ל לרש"י דתזמור הוא מלשון זמורה לפיכך למעלה יש לפרש כפשוטו שש שנים תזמור פי' תוסיף זמורות בכרמך כלומר יש לך רשות להוסיף זמורות בכרם כדי להרבות יינך ואין צריך לומר שיכול לתקן זמורות הראשונות בכריתה או בזבלים כדי לעשות יין הרבה אבל כאן בשנה השביעית שהקפידה התורה שלא לזרוע כלל ושלא לגדל כלל יין בשנה זו שהוא דומיא דזריעה רק מה שיגדל ספיחים מאיליו ק' לו א"כ למה אמר כרמך לא תזמור דמשמע לא תוסיף זמורו' אבל הזמורו' הראשונו' יכול לקצץ ולתקן כמו שירצה כדי שיעשה יין הרבה ואין זה משמעות הפרשה דהא דומיא דלא תזרע קאמר שיהיו השדות בורות ה"נ יהיו הכרמים בורות לכך פי' דתזמור דהכא פירושו שקוצצין זמורותיה כלומר דתזמור דהכא ר"ל אפילו הזמורות הראשונות לא תשביח שתקצוץ אותן לתקנם שיעשו יין הרבה זהו דעתו של רש"י ואח"כ אמר אבל תרגומו לא תכסה פי' שהתרגום מפרש תזמור מלשון זמיר עריצים ולפי פירושו יהיה פי' דתזמור דלעיל ודהכי חד פירושא והוא כריתה ופי' שניהם על המזמורות הראשונות ולא איירי קרא כלל בתוספות זמורות בכרמים רק בתיקון הזמורות שבכרמים אבל הוספות זמורות אין צריך בכתוב להזכיר דפשיטא הוא ולא התחיל הכתוב בשש שנים תזמור אלא משום לומר אחריו בשביעית לא תזמור