לבוש האורה · במדבר · פרק 34 · פסוק 3

ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים פרש"י כל מקום שנ' ונסב או ויצא מלמד שלא היה המצר שוה אלא הולך ויוצא לחוץ יוצא המצר ועוקם לצד צפונו של עולם באלכסון למערב ועובר המצר בדרומה של מעלה עקרבים כו' מתוך הפי' הזה מוכח הציור שציירתי לך שהרי אמר רש"י עוקם לצד צפונו של עולם ולא אמר לצד צפון סתם אלא כונתו לומר שהגבול של א"י נכנס תוך הצפון של רוחב כל העול' שהוא בצד דרום של א"י שאותו הצד הסמוך לא"י הוא צד צפונו של אותו חלק מן העולם ומתעקם המצר של א"י ויצא לחוץ לתוך אותו הגבול ולכך סיים רש"י דבריו ואמר נמצא מעלה עקרבים לפנים מן המצר כלומר שמצד דרום של ארץ ישראל יוצא המצר ועוקם תוך צפונו של עולם שבצד דרום של א"י נמצא מעלה עקרבים לפנים מן מיצר א"י אבל אם היה מיצר א"י שוה היה מעלה עקרבים חוץ למיצר א"י ולפי ציור הנדפס בדפוס המזרחי מאי ר"ל רש"י נמצא מעלה עקרבים לפנים מן המיצר דמשמע ע"י העקמימות נמצא בפנים דהא כ"ש הוא אם היה שוה שהיה מעלה עקרבים בפנים וכן מ"ש רש"י בסמוך גבי ויצא חצר אדר מתפשט המיצר ומרחיב לצד צפון כו' ר"ל ג"כ לצד צפונו של עולם אע"ג שאמר לצפון סתם סמך רש"י על מה שכתב למעלה צפונו של עולם ולא הוצרך כאן לפרש ומה שאמר בסמוך ומשם והלאה מתקצר המצר ונסב לצד הדרו' פירושו ג"כ לצד המיצר שבדרום א"י וכן בצד צפון מה שציירתי לך עוקם יוצא מצדדה זפרונה כו' שכן כתוב בפירוש בקרא והיה תוצאות הגבול צדדה כלומר עד שם הולך שוה ואח"כ ויצא הגבול זפרונה כו'