לבוש האורה · ספר שמות · פרק 25 · פסוק 2

רש"י יפרישו לי מממונם נדבה ע"כ מלשון הרא"ם משמע שמה שאמר רש"י יפרישו לי מממונם נדבה הכל הוא פירוש של תרומה כדי להודיע תרומה זו נדבה היא ולא חובה ונ"ל דאינו נכון דא"כ מה צריך רש"י להאריך בלשונו כל כך לא היה לו לומר רק תרומה הפרשה כדי שלא נטעה לומר שהוא לשון הרמה והגבהה ואח"כ הל"ל הפרשת ממונם נדבה להודיע דתרומה זו היא מממונם נדבה מה צריך לחזור ולומר יפרישו לי שלא הוזכרו אלו המלות בתורה לפי דבריו לכן אומר אני שבלשון זה שאמר רש"י יפרישו לי ממונם נדבה בא להודיע חיבור וקישור פשט של פסוק זה דויקחו לי תרומה מפני שק' לו ז"ל ויקחו לי ויתנו לי מבעי ליה שאין מלת לי נופלת על הלקיחה רק על הנתינה ואע"פ שפירושו לשמי אין זה תלוי במלת ויקחו כי גם אם הי' כתוב ויתנו לי היינו צריכין לפרש לשמי דמה שייך נתינה לו יתב' כבר הכל שלו כי לה' הארץ ומלואה לכך פרש"י תחלה פי' המלות ואמר לי לשמי תרומה הפרשה ואחר כך רוצה לחבר ולקשר פשט הכתוב כדרכו להודיע היאך נופל מלת לי על ויקחו ואמר יפרישו לי מממונם נדבה ומלת יפרישו הוא פירושו של ויקחו מדכתיב אחריו תרומה וה"ק מה היא הלקיח' שנופל עליו לשון לי היא הפרשה ר"ל בעת שלוקח ומפריש מכיסו מממונו נדבה תהיה אותו הלקיחה וההפרשה מכיסו לשמי ואם כתב ויתנו הייתי אומר שאין צריך לשמי אלא הנתינה דהיינו כשנותנו מידו ליד הגזבר אעפ"י שתחלת לקיחתו מן הכיס היה לצורך דבר אחר לכך כתב ויקחו לי לומר שהלקיחה שלוקחו ומפרישו מן הכיס או מן התיבה משאר המעות גם היא תהיה לשמי וכמו שהדין כן הוא גבי תרומה הניתנת לכהן שצריך להפרישה מן הכרי של תבואה לשם תרומה ואשר אמר הרג"א כאן על פרש"י שפי תרומה הפרשה וז"ל לא תרומה הניתנת לכהן עכ"ל אינו נכון כי גם לשון תרומה הנאמרת גבי נתינת לכהן פירושו גם כן הפרשה ע"ש שמפרישה מן הכרי של תבואה ואינו לשון הרמה והגבהה כמו תרומה דהכא וגם היא היתה נדבה דהא אפי' חטה אחת פוטרת כל הכרי וכמו דהתם עכ"פ צריך ליתן ה"נ לא סגי דלא יתן כלום שעכ"פ צריך ליתן אלא שיתן מה שירצה ואין חילוק ביניהם אלא דהתם פירושו הפרשה מן הכרי של תבואה והכא פירושו הפרשה מממון שבכיסו או בתיבתו כך הוצרך רש"י גם לפרש הכא שפירושו הפרשה ולא ל' הרמה והגבהה וזהו פירושו של תרומה יפרישו לי מממונם ואגב זה מסיים דבריו ואומר נדבה כדי להודיע שההפרשה הנאמרי' במדת תרומה כלומר מה שירצה היא הפרשת נדבה ולא חובה לתת שיעור בה כך וכך ומה שאמר הרא"ם אבל לא מפני שמלת לי אינה נופלת על הלקיחה כי מצאנו קחה לי עגלה משולשת וקח לי משם שני גדיי עזים עכ"ל נ"ל דלא דק שם בדברי רש"י ז"ל שאם כדבריו מי יכריח לרש"י ז"ל לפרש על וקח לי משם שני גדיי עזים קח לי משלי הם ואינם גזל ע"כ דשמא אינו אלא כמשמעו הבאת דבר אל העצם אם לא נאמר שקשה לרש"י היאך נופל מלת לי על מלת קח ושם אין שייך לומר לשמי ומה שכתב קחה לי עגלה גם כן הכי פירושו קח והפרש מן עדרך לשמי עגלה וגו' ורש"י לא הוצרך לפרש שם מפני שמובן מאליו שם מעניין כל הפרשה הנאמרת קודם מה שאין כן כאן שהוא התחלת ענין הוצרך רש"י לפרש ועוד נ"ל שכל למ"ד הנאמרת גבי השם יתב' בעניינים כאלו כגון כי ידור נדר לה' כולם פירושם לשם ה' כי אין שייך לומר שנודרין לו או שעושין לו וכה"ג כי הכל פירושו לשמו ורש"י פי' כן הכא וגבי ועשו לי וה"ה בכולן כי אלו בנין אב לכולן וכאן הוא מוכרח יותר מדכתיב אם ארעב לא אומר לך וכתיב השמים ושמי השמים לא יכלכלוך והיאך יעשה לו מקדש אלא הכוונה לשמו וה"ה כל למ"ד הנאמרת עליו ית' נ"ל: