רש"י ויעמד וגו' ד"א למה בקטורת לפי שהיו ישראל מליזים כו' מה שפי' רש"י הד"א אחר ויעמוד בין המתים ובין החיים ולא פי' אותו מיד אחר רז זה מסר לו מ"ה כו' נ"ל מפני דלפי פ' הראשון נוכל לומר שהוצרך אהרן לאחוז המלאך ולהעמידו מפני שהמלאך לא האמין לאהרן שבשליחות הש"י שלחו משה כי חשב המלאך ודאי משום שקבל משה זה ממני הוא מעצמו שלח את אהרן לעצרו ולא מפי הגבורה ולא האמין המלאך לאהרן עד ששב עמו אל פתח אהל מועד לשאול אם היה בהסכמת הש"י ואז המגפה נעצרה אבל ב"כ וב"כ כל מי שפגע בו המלאך בשובו אל פתח אהל מועד המית בדרך אבל לפי הד"א לא מסר המלאך רז זה למשה אלא שכביכול הקב"ה בעצמו אמר הטעם שתראו שעוצר המגפה וטעם זה בלי ספק אמר אהרן למלאך המות שהקב"ה אמר כן אז מיד שאמר לו אהרן זה מפי הקב"ה האמין לו ועצר המגפה ויהיה פירש והמגפה נעצרה שכבר נעצרה קודם ששב אהרן אל פתח אהל מועד רק מיד שבא אל המלאך ואמר לו בשם הקב"ה שיעצור:
קריאה במקור
לבוש האורה · במדבר · פרק 17 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wrocław, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019368280205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b862142e7564f505282082b040591720eb1fbb2c3f910f7c971cf3bd09c61177