לבוש האורה · במדבר · פרק 27 · פסוק 13

רש"י על אשר לא קדשתם הא אם קדשתם עדיין לא הגיע זמנכם להפטר כו' מה שהביא רש"י פסוק זה ופירושו לכאן והוא אינו בפרשה זו רק לקמן בפרשת האזינו כבר נתחבטו בו הראשונים וכתב כל אחד את הישר בעיניו בכן אמרתי אענה את חלקי אף אני ואומר שהוצרך רש"י להביאו הנה לפי הר"א שפי' על פסוק כאשר נאסף אהרן אחיך ואמר ד"א אין אתה טוב ממנו שיש לדקדק ולומר שכיון שאמר לו הש"י למשה אין אתה טוב ממנו הואיל ושניהם בעונש אחד מתו והא ראינו שעשהו טוב ממנו במה שהניחו בחיים שמנה חדשים יותר ממנו שהרי אהרן מת בא' באב ומשה בז' באדר ואם בעונש אחד מתו היו להם ג"כ לקבל העונש יחד ולמות ביום אחד כי מצינו שכן הוא המדה בין בעונש רשעים בין בעונש צדיקים שנענשים בעונש אחד בעונש רשעים כמו שהיה בעדת קרח ובמתלוננים בעונש צדיקים כמו שהיה המעשה בנדב ואביהו וכן מצינו בפרץ עוזה ושאר עונשים של צדיקים דלעולם אם נענשו יותר מאחד בעבירה אחת נענשים ג"כ בבת אחת ולמה המתין למשה שמנה חדשים אחר אהרן אם לא היה טוב ממנו ועל זה משיב רש"י ואומר שזה מתורץ מפסוק על אשר לא קדשתם אותי שפירושו הא אם קדשתם עדיין לא הגיע זמנכם להפטר וה"ק ודאי אם היה עונש משה ואהרן קנס המיתה כמו שמשמע מפשוטו של הפסוק שבכאן שאמר כאשר מריתם פי וגו' דמשמע פשוטו שבעונש המרי שמרו פי ה' מתו קודם זמנם ולא חיו כל הזמן שהיה להם לחיות בטבעם ר"ל שמתו מיתה מקרית ולא מיתה טבעית אז היתה זו קושיא חזקה וקשה לתרצה אבל האמת אינו כן דמשה ואהרן לא מתו קודם זמנם רק כל אחד מת מיתה טבעית שלו וכל אחד מלא ימיו ושנותיו וכמו שפרש"י לקמן בפרשת וילך גבי בן מאה ועשרים שנה אנכי היום היום מלאו ימי ושנותי כו' ועונשם לא היה אלא שלא הוסיף הש"י ימים ושנים על חיי טבעיהם כמו שהוסיף לחזקיה ושאר צדיקים כלומר שאם קדשו את הש"י במי מריבה היו מוסיפים ומאריכים ימים על חיי טבעם מאותו הזכות של קידוש הש"י עם זכיותיו הראשונים ובעונש החטא לא נתוספו להם ימים רק מת כל אחד כשמלאו ימיו ושנותיו הטבעיים ואהרן מלאו ימיו הטבעיים בא' באב ומשה לא מלאו ימיו הטבעיים עד ז' באדר שאחריו ומת בו ביום לפיכך אמר לו הקב"ה לא טוב אתה ממנו ר"ל כמו שהוא מת ביום כלות חיי טבעו ולא נתוספו לו ימים על ימיו כן תמות אתה ג"כ ביום כלות חיי טבעך ולא יתוספו לך ימים על ימיך וכל זה משמע בפסוק על אשר לא קדשתם שיש לדקדק למה שינה הכתוב לשונו שכאן כתב כאשר מריתם ולהלן כתב על אשר לא קדשתם אלא בא הכתוב לאשמועינן שאין פירוש כאשר מריתם פי שבשביל המרי נתקצרו ימי טבעם ומתו בלא זמנם אלא שאם קדשתם היה נותן להם זכות קידוש השם עם שאר זכיות שעשיתם שהייתי מוסיף לכם ימים על ימיכם הטבעיים ולא הגיע זמנכם לפטר לא אמר לא הגיע זמנכם למות אלא להפטר כלומר אע"פ שהגיע זמנכם למות בטבע לא הייתי מניח אתכם ופוטר אתכם מעול השררה שעליכם להנהיג את ישראל אלא הייתי מוסיף לכם ימים ומטיל עליכם שררת והנהגת עמי ישראל עוד ימים רבים ושנים זה נ"ל דעת רש"י ז"ל וברור הוא דעכשיו לא יקשה קושיא שמקשים על מה שפי' רש"י גבי בן מאה ועשרים שנה אנכי היום כו' היום מלאו ימי ושנותי כו' דהא בעונש מי מריבה מת ולא מלאו ימיו כו' ולדידי לא קשיא מידי: