לבוש האורה · בראשית · פרק 29 · פסוק 34

רש"י הפעם ילוה אישי לפי שהאמהות נביאות היו כו'. הרא"ם והרג"א מקשין למה לא חשב אותן בפ"ק דמגיל' עם ז' נביאות שנתנבאו להם לישראל כמו שחשב שרה ונ"ל דלא חשב התם אלא אותם שהגידו ואמרו הנביאות בפיהם בדרך נבואה אבל לאה לא אמרה בפי' שידעה שיוליד יעקב י"ב שבטים אלא שנשמע מתוך דבריה שאמרה הפעם ילוה אישי אלי ולא יחשוב לה זה להגדת נבואה רק שידעה ולא הגידה ותדע שכן הוא דאם לא כן למה לא מנו גם כן רבקה דכתיב ויגד לרבקה וגו' ופרש"י ברוח הקדש הוגד לה כו' וע"כ זה גם כן נביאות הוא שידעה ברוח הקדש מה שעשו מהרהר בלבו אלא שלא נחשב לה לנביאות כיון שלא הגידה הנביאות אף על פי שאמרה ליעקב הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך לא גלתה לו שבנביאות נאמרה לה כך אלא אמרה לו שכך שמעה לכך לא מנאה התם והוא הטעם ג"כ בלאה שלא מנאה עמהם:

בא"ד רש"י שהארון היה מכלה בהם י"מ שמפני שהיה נושאין את הארון הקודש והיו לפעמים שוגגין ולא נזהרין בשמירת קדושתו ומתו כעניין פרץ עוזא וזהו הכליון שבהם ומקשין א"כ למה לא היה מרובה באוכלסן מתחלתו קודם שקבלו אותה עבודה שהרי מתחלתן לא היו רק כ"ב אלף ואין לך שבט בישראל שלא היו יותר ואני שמעתי שהארון היה מכלה בהם ר"ל ארונו של יעקב כלומר מפני שצוה יעקב שלוי לא ישא ארונו מפני שהיו עתיד לשאת את הארון כמו שפרש"י בפרשת ויחי גבי ויעשו בניו לו כן כאשר צום ומתוך שראו המצריים שיעקב כבדהו כמו יוסף שהיה מלך וציוה ג"כ שלא ישא לא נשתעבדו בבני לוי ולא ענו את שבטו וע"י כן לא פרץ שבטו בריבוי כשאר השבטים שלא נפרצו בני ישראל אלא ע"י שעינו אותו המצריים כדכתיב וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ שפירש"י בכל מה שנותנים לב לענות כן לב הקב"ה להרבות כו' ולוי לא היה בכלל זה וזהו שר"ל בכאן שהארון היה מכלה בהם: