לבוש האורה · בראשית · פרק 45 · פסוק 1

רש"י ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו לא היה יכול לסבול שיהיו מצרים נצבים עליו ושומעין שאחיו מתביישי' בהודעו להם לשון הרא"ם כאלו אמר ולא היה יכול יוסף להתאפק בושתם לפני כל הנצבים עליו עכ"ל משמע שהוא פי' מה שאמר רש"י לא היה יכול לסבול כו' הוא פי' שלא להתאפק וכן הוא לשון הרג"א פי' ולא היה יכול להתאפק שלא היה יכול לסבול הבושה שיתביישו אחיו לכל הנצבים עליו בהתוודע אליהם עכ"ל ואם כן יהי' פי' להתאפק לסבול ותמיהני עליהם מאד וכי שכחו האנשים האלה מה שפרש"י לעיל בפרשת מקץ ויתאפק נתאמץ והוא לשון חוזק כמו אפיקי מגינים ואיך יפרשוהו הכא לשון סובל לכך אני אומר שכוונת הפסוק מה שאמר כאן ולא יכול כו' ולא יכול יוסף להתאפק עוד לכל הנצבים כו' כלומר ולא יכול יוסף עוד כאשר התאפק כבר לכל הנצבים עליו וה"פ ולא היה יכול יוסף להתאמץ עוד מלהתוודע לאחיו כאשר התאמץ עד הנה שלא להתוודע עד הנה בשביל כל הנצבים עליו כדי שלא יתביישו ולכך ויקרא הוציאו כל איש וגו' ומה שכתב רש"י כאן לא פי' המלות רק העניין כי סמך על מה שפי' למעלה גבי ויתאפק נתאמץ נ"ל וכתב הרג"א וז"ל ותימה מה דוחקיה לרש"י לפרש ולא היה יכול להתאפק על הבושה שיגיע לאחיו בהתוודע אליהם שזה לא נזכר ולא פי' זה על הבושה שהיה מגיע עליהם כאשר חשד אותם בגניבה דהשתא הוה כמשמעו ולא היה יכול להתאפק לסבול הבושה שהיו אחיו מתביישין עתה בגניבה עכ"ל ותמיהני עליו מאד שיניח דברים פשוטים כאלה בתימה חדא דלפי פירושי שפירשתי שלא היה יכול להתאמץ עוד כאשר התאמץ כבר כו' ודאי לא יקשה זה כלל כי איך יאמר כאשר התאמץ כבר בשביל כל הנצבים עליו כו' ואם על הגניבה הרי לא נתאמץ כלל מלחושדם בפני כל הגניבה ואמר להם בפני כל הנצבים עליו מה המעשה אשר עשיתם וגו' ולפי זה אם כן פשיטא שאין מקום לקושייתו כלל אלא אפילו לפי פירושו שאמר כמשמעו ולא יכול יוסף להתאפק לסבול הבושה שהיו אחיו מתביישין עתה בגניבה ע"כ ור"ל ומפני שלא היה יכול לסבול הבושה של הגניבה לפיכך התוודע לאחיו באמת איני יודע למה לא יבוש הוא וכי בשביל שיתוודע לאחיו תסור הבושה של הגניבה אדרבה הרי כבר שמעו הכל שהיה חושד אותם בגניבה ונמצא הגביעה בידם ואם בתוך כך יתוודע אליהם ויאמר אחי אתם כדי להסיר מהם אותה הבושה לא זו שלא יכסה בזה את ערות בושתם כי גם יוסף לעצמו יבוש על בושתם שיאמרו הכל אלו הגנבים הם אחיו ודאי הוא גנב כמוהם ואיה משמעות שאמר הרב האריה שי' אלא ודאי בושת הגניבה כבר ידע יוסף שלא לחרפה היא להם כי הכל הרגישו על ידי מעשיו שבעלילה בא עליהם אבל מי יאמר לו מה תעשה באשר דבר המלך שלטן ולא היה כאן בושה אחרת רק בהתוודע אליהם: