לבוש האורה · ספר ויקרא · פרק 19 · פסוק 3

רש"י ואת שבתותי תשמורו סמך שבת למורא אב לומר אעפ"י שהזהרתיך על מורא אב אם יאמר לך חלל את השבת אל תשמע לו וכן בשאר כל המצות אני ה' אלקיכם אתה ואביך חייבים בכבודי לפיכך לא תשמע לו לבטל את דברי ע"כ הקשה הרא"ם וז"ל וא"ת טעמא דכתב רחמנא אני ה' אלקיכם אחר סמיכת שבת למורא אב ואם הא לאו הכי ה"א דאתי עשה דכיבוד אב ואם ודחי עשה ולא תעשה דשבת מהי תיתי אי ממילה מה למילה שכן נכרתו עליה שלש עשרה בריתות אי מפסח מה לפסח שכן כרת כו' עד ועוד אדנילף ממילה ופסח ותמיד דדחי נילף ממקדש דלא דחי דתניא יכול יהא בנין ב"ה דוחה שבת ת"ל את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו כולכם חייבים בכבודי כו' עכ"ל ואני תמה על הרא"ם בקושיא זו מאי ק' לו דהא הוא עצמו מסיק לעיל בפרשת ויקהל דכל מקום שהקדים הכתוב מצוה אחת כדי להסמיך אליה מצוה אחרת אמרינן שהקדים את זו לומר שזו שהקדים היא עיקרית והאחרת שסמך עליה לא תהא דוחה אותה ומטעם זה הוצרך לכתוב מיעוטא דאך את שבתותי תשמורו למעט שמירת שבת ממלאכת המשכן שמע מיניה דאי לאו מיעוטא הוה אמינא מלאכת המשכן דוחה שבת אעפ"י שמלאכת המשכן עשה גרידה ושמירת שבת עשה ולא תעשה שיש בה סקילה ואין זה אלא מדאקדים שם מלאכת המשכן לשמירת שבת דאל"כ מהי תיתי לרבוייה דאצטריך קרא למעוטי אלא מדאקדים מלאכת המשכן כו' וא"כ גם בכאן דמה שהקשה וא"ת טעמא דכתב רחמנא אני ה' אלקיכם אחר סמיכת שבת למורא אב ואם הא לאו הכי ה"א דאתא עשה דכיבוד אב ואם ודחי עשה ולא תעשה דשבת מהי תיתי כו' אין כאן קושיא כלל דה"א דתיתי מדאקדים קרא מורא אב ואם לשבת ש"מ דמצות מורא אב ואם אלימא ליה ודוחה שבת לכך הוצרך לכתוב אחריו אני ה' אלקיכם לומר אתה ואביך חייבים בכבודי כו' והקדימה לשום דרשא אחריתי אתיא וכ"ת א"כ למאי הלכתא הוצרכו בגמ' לומר דה"א דכיבוד אב ואם חמיר משבת מטעם דהוקש כבודם לכבוד המקום כדתניא בפ"ק דקידושין נאמר כבד את אביך ואת אמך ונאמר כבד את ה' מהונך ונאמר ומקלל אביו ואמו מות ימות ונאמר איש כי יקלל את אלקיו ונשא חטאו השוה הכתוב ברכת אב ואם לברכת המקום פי' וה"א דיבא עשה דכיבוד אב ואם ולדחי עשה ולא תעשה דשבת אע"ג דבעלמא לא דחי קמל"ן לא מטעם יחורא אני ה' אלקיכם לבדו אמרו כן רק משום דק' להו לא לכתוב לא וי"ו לא ה"א אמרו כן ר"ל לא לכתוב סמיכו' דשבת למורא אב ואם ולא לכתוב אני ה' אלקיכם ללמד דכבודי קודם וממילא הוה ידעינן דאין כיבוד אב ואם דוחה שבת דלא אתי עשה דכבוד ודחי עשה ולא תעשה דשבת דמהי תיתי ומשני ה"א הואיל והוקש כבודם לכבוד המקום משום הכי דוחה שבת לכך הוצרך כל הפסוק דאיש אמו ואביו תיראו ושבתותי תשמורו אני ה' אלקיכם ללמד שאין מורא אב ואם דוחה שבת אבל אחר שכתב סמיכות דאמו ואביו תיראו ושבתותי תשמורו לא קשיא אני ה' אלקיכם ללמד דכבודי קודם דאתה ואביך חייבים בכבודי למה לי דמהי תיתי כו' כמו שהקשה הרא"ם שהבאתי זה לא קשה כלל דודאי אחר שכתבה הסמיכות דמורא אב ואם לשבת והקדים מורא אב ואם לשום דרשא ה"א דכיבוד אב ואם דוחה שבת ג"כ מטעם דהקדימו לכך כתב אני ה' אלקיכם לומר כבודי קודם ולא צריכינן כאן בפסוק זה לטעם דהוקש כבודם כו' כי זהו פשוטו של כתוב נ"ל: