לבוש האורה · בראשית · פרק 41 · פסוק 50

רש"י וליוסף יולד כו' מכאן שאסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון: דאל"כ בטרם תבא שנת הרעב למה לי יש מקשין והרי לא היתה לו לבת ליוסף ולא קיים עדיין פריה ורביה ואם כן אפילו בשנת הרעב היה מותר לו לשמש כדאמרינן בהדיא חשוכי בנים מותרין לשמש ומתרצין שהיתה לו בת והקשה הרג"א אם כן יהיו יותר משבעים נפש שהרי הנקבות היו בכלל חשבון ע' נפש ויוכבד וסרח בת אשר יוכיחו ומתוך קושיא זו דחה תירוצם ואני אומר שאין זה קושיא די"ל דמתה בתו של יוסף קודם שבא יעקב למצרים אבל עכשיו עדיין היתה חיה אלא אי קשיא לי הכי קשיא לי דמשמע וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב וגו' ומייתורא דטרם תבא וגו' למדו מכאן שאסור לאדם לשמש מטתו כו' ומשמע דה"פ בטרם תבא שנת הרעב ילדו לו אפרים ומנשה הא אלו היה באין שנת הרעב לא היו נולדין אפילו אפרים ומנשה בתוך שני הרעב מפני שהיה אסור לשמש מטתו וק' שהרי לא מצינו ליוסף בנים אחרים ולא היה לו אסור לשמש מטתו שהרי לא קיים עדיין פריה ורביה והכא אין לומר שהיו לו בנים ומתו שאם היו לו בנים היתה התורה מספרת מהם אע"פ שמתו כמו שספרו מעשה דער ואונן אעפ"י שלא ירדו למצרים ועוד על פי הדרש שדרשו על פסוק ויפוזו זרועי ידיו שיצא לו זרעו מעשר אצבעותיו ולא נשארו לו אלא שנים כי היה ראוי להוליד י"ב בנים כמו יעקב אביו כמו שמביא רש"י בפרש' ויחי אי אפשר לומר שהיו לו בנים יותר מאלו השנים לכך נ"ל שאין כוונת הפסו' לומר בטרם תבא שנת הרעב נולדו אבל אם היה בא שנת הרעב לא נולדו בתוך שני רעב מפני שהיה אסור לשמש מטתו דודאי אף אם לא נולדו קודם שני הרעב היו נולדים בתוך שני הרעב מפני שלא היה אסור לו לשמש מטתו שהרי היה חשוכי בנים אלא הכי פי' הקרא בטרם תבא שנת הרעב ילדה לו אסנת ואחר בא שנת הרעב לא ילדה לו מפני שפי' ממנה ברעב וזהו שאמר הכתוב מיד אשר ילדה לו אסנת וגו' דאם לא כן אשר ילדה לו אסנת ל"ל מאי יוליד אם לא מאשתו וכתיב למעלה שאסנת היא אשתו אשר נתן לו פרעה ולא מצינו שהיתה לו אשה אחרת אלא וודאי בא לומר שאחר כך לא ילדה מפני שפי' ממנה משום שאסור לשמש מטתו בשני הרעבון ואי קשי' למה פי' ממנה שהרי עדיין לא היתה לו בת י"ל שבאותה פעם היתה לו ומתה א"נ יודע היה יוסף שלא יהיו לו עוד בנים יותר לא בן ולא בת שגם הוא ידע שהיה ראוי להוליד י"ב בנים כאביו וכשם שאביו לא היה לו בת רק י"ב בנים גם הוא לא יהיה לו בת רק י"ב בנים ואף על פי שאביו היתה לו דינה לא נולדה דינה אלא ע"י תפלת לאה בעבור רחל ולולא זה לא נולדה דינה ולפי שידע שיצא לו זרעו של עשר בנים מעשר אצבעותיו במעשה אשת פוטיפר ועכשיו היו לו עוד שני בנים ידע שלא יהיו לו יותר ולכך פי' מאשתו בשנת הרעבון ומה שכתוב הרג"א וחילק בין רעב הקצוב לשאינו קצוב דכשהוא קצוב כגון הכא שהיה קצוב לשבע שנים אסור לשמש אפי' לחשוכי בנים וכשאינו קצוב מותר לחשוכי בנים זה אין נראה כלל שאף אם הרעב קצוב וכי בשביל זה קצובין לו לאדם שנותיו שיחי' עד כלות הרעב שמא ימות טרם כלות הרעב וימות בלא קיום פריה ורביה ואם בשאינו קצוב מותר מטעם זה גם זה בקצוב יהא מותר ואשר אמר עוד משום שאע"פ שהיה מותר ליוסף לשמש מטתו מ"מ היה גנאי לאפרים ומנשה שיוולדו בתוך שני הרעב גנאי זה לא שמעתי ולא ידעתי ולא סבירא לי כיון שמותר לאב למה יהא גנאי לבן דאם כן לוי שהוליד את יוכבד אם הנבואה והמלכות בשנת הרעב למה לא היה חושש לגנאי זה של יוכבד אלא מחוורת' כדשנינן: