לבוש האורה · בראשית · פרק 29 · פסוק 18

רש"י אעבדך ברחל בתך הקטנה וגו' פרש"י וזה לשונו כל הסימנים הללו למה לפי שידע בו שהוא רמאי אמר אעבדך ברחל ושמא תאמר רחל אחרת מן השוק ת"ל בתך ושמא תאמר אחליף ללאה שמה ואקרא שמה רחל ת"ל הקטנה עד כאן לשון רש"י ושמעתי מקשין ממ"נ אם לא היו ללבן בנות אחרות רק אלו השתים לאה ורחל לא היה לו ליעקב לומר רק אעבדך שבע שנים בבתך הקטנה והיה נשמר בזה מרמאותו של לבן ואף על פי שהיו לו ללבן עוד שתי בנות והם בלהה וזלפה אותן לא היו נחשבות בכלל בנות כי לשפחות היו נחשבות שהיו בנות הפילגשים כמו שהוא משמעות כל הפרשה ואם כן שם רחל למה היה לו ליעקב להזכיר וכי תימה היו לו ללבן עוד בנות מאשתו המיוחדת ולכך הוצרך יעקב להזכיר שם רחל להוציא הבת הקטנה יותר מרחל אם כן מה תקן בזה שמא יחלוף לבן שם הקטנה לקרות שמה רחל כמו שפירש"י גבי לאה ע"כ הקושיא ואומר אני שאין כאן קושיא כלל וזה בהקדים הקדמה קטנה והיא זו שזה הוא דבר ידוע שיעקב לא היה מתיירא מלבן שיגזול אותו ולא יקיים לו כלל מה שהבטיחו או שיכזב וישקר ויאמר להד"ם או שישנה את הידוע ויאמר אח"כ זו ששמה עכשיו רחל לא היה שמה רחל מעולם כי בטוח היה יעקב שיבוש ויכלם לבן לומר כן בדבר שהוא שקר מפורסם לכל וכן משמע לשון רש"י בהדיא שאמר לפי שידע שהוא רמאי ולא אמר שידע שהוא משקר וכזבן וכה"ג אלא שהיה יעקב מתיירא מרמאות שמא יקרא עוד לאחת מבנותיו שם רחל ויהיו לו שתי בנות ששמן רחל ותהיה הברירה אז ביד לבן לתת לו איזה מהן שירצה כי יהיו ידי יעקב על התחתונה שהמוציא מחבירו עליו הראיי' לפיכך הזכיר יעקב שלשה סימנים הללו ובהם תיקן ונשמר מכל רמאותיו של לבן וזה כי וודאי אם לא היו לו ללבן רק שתי בנות אילו לאה ורחל היה די ליעקב שיאמר אעבדך בבתך הקטנה אבל לפי שהיה יודע יעקב שהיתה ללבן עוד בת אחת קטנה מרחל שהרי היה בביתו חדש ימים וראה אותה לפיכך הוצרך להזכיר שם רחל שאם יחלוף לבן את שם הקטנה לקרות שמה רחל וירצה לתתה לו מכח שיהיו ידי יעקב על התחתונה היה יעקב יכול לומר לו אם בזאת הייתי חפץ לא הייתי מזכיר בתנאי הראשון שבינינו שם רחל אלא היה לי לומר בבתך הקטנה סתם אלא לכך הזכרתי שם רחל לומר שלא הייתי חפץ אלא באותה שהיא נקראת רחל והיא קטנה בערך אל הגדולה שהיא לאה והיא השנייה בבנותיך המפורסמת בשם זה לכל באי שער עירך ולא הייתי חפץ בקטנה שבקטנות שאם כן להזכיר שם רחל מה הייתי צריך כי לא הייתי אומר אלא בבתך הקטנה אם בזו הייתי חפץ וודאי אם היו ללבן עוד בנות קטנות מרחל יותר מאחת לא הי' מתקן יעקב כלום בכל הסי' הללו להשמר מרמאותו של לבן וזה שאם היו לו ללבן עוד שתי בנות קטנות מרחל או יותר אף כי לא היה יכול לבן אז להחליף שם הקטנה שבקטנות לקרות לה שם רחל ולתתה לו דאם כן היה לו ליעקב לומר אעבדך בבתך הקטנה סתם וזה מבואר מ"מ היה יכול לקראות לשלישית גם שם רחל ויהיו לו שתי בנות ששמן רחל והיה נותן ליעקב הבת השלישית שהיא קטנה מרחל זו המפורסמת והיה אומר ליעקב מה שהייתי מזכיר שם רחל לא אמרת אלא להוציא הקטנה שבקטנות שהיא הרביעית והיה דעתך לומר רחל הקטנה כלומר מאותן השתיים שנקראו שמן רחל חפצת בקטנה שבהן ולא היה יעקב מתקן כלום בסימנים הללו והיה אז לוקח לו סימנים אחרים אבל מפני שהיה יעקב כבר בבית לבן חדש ימים וידע שלא היו ללבן רק שלש בנות לכך לא הזכיר רק שלשה סימנים הללו ותיקן בהן להשמר מכל רמאותו של לבן. ומה שלא פי' רש"י יותר הלא דרכו ידוע שבחר לעולם בקיצור מופלג וכולל הרבה וגם בזה כלל כל מה שאמרנו בפירושו הקצר והזך אם תעיין בו ואל תשיבני אם כן לפי זה היה לו ללבן שלש בנות וכתיב וללבן שתי בנות וגומר ולעיל גבי ועיני לאה רכות פירש רש"י שהיו הכל אומרים שתי בנים לרבקה ושתי בנות ללבן הגדולה לגדול והקטנה לקטון כי לא מפני שלא היו ללבן רק שתי בנות ולא יותר היו אומרים כן רק מפני שרחל ולאה תאומות היו כמו יעקב ועשו לכך היו אומרים כן ולכך קראה גם כן קטנה מפני שהיה הקטנה מן התאומות נראה לי: