רוממות אל על תהילים · פרק 48 · פסוק 7

ולמה נועדו מאז ולא פחדו לבא שם פחדו פחד הלא הוא כי רעדה אחזתם שם כלומר להיותם שם אשר לא זזה שכינה הטילה עליהם מורא ופחדו ממך:

(ג) או שיעור הכתובים יפיפית כו' שאומרת רוח הקדש לאדם שהחל להראות חביבותו יתברך אליו כמדובר בפ' הקודם אמר הנה טרם אלמדך את אשר תעשה להיות יתרונך ניכר על כל גוים אקדים לך כי ד' מעלות הם א' עושר ב' חכמה ג' גבורה ד' יראת השם והנני שם לפניך כי בשלש ראשונות אל יתהלל המתהלל כ"א עשיר אתה שגדר העשיר הוא כמ"ש ז"ל על המקדש את האשה על מנת שאני עשיר שהוא כל שבני עירו מכבדין אותו מפני עשרו וע"ז אמר אם יפיפית מבני אדם שיכבדוך ומייפים אור פניך שהוא מחמת עשרך אז הוצק חן בשפתותיך שיפוצו מעינות תורתך חוצה אל תתהלל כי על כן ברכך אלהים לעולם כאמרם ז"ל ארבעים יום קודם יצירת הולד גוזרים על הטפה עשיר או חכם:

(ד) וגם הגבורה שתתפאר בה כי היא באיכותך משא"כ עושר וחכמה גם היא אינה יתרון בך לומר כי בה יכנע צר ואויב מפניך מהגוים מ"ה כי הלא חגור חרבך על ירך גבור בלבד הוא הודך והדרך כי תתפאר שתחגור חרבך עליו ולא תירא אך אחרי כן מי יודע אם תנצח כי בעל בחירה הוא שכנגדך וכמה פעמים יפול הגבור לפני החלש:

(ה) אך והדרך לפי האמת שתתהדר בו אינו אלא צלח רכב שהוא יראת ה' וחסידות כי זה תלוי בבחירתך כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים והוא מה שבו תתהלל וזהו והדרך צלח רכב כו' כמפורש בקודם: