משיבה רוח הקדש ואומרת הנה אין צריך לומר בני ישראל הזכרים כי אם גם הנקבות והוא כמאמרם ז"ל על פסוק קדמו שרים אחר נוגנים כו' שרצו מלאכי השרת לשורר תחלה על הים ולא רצה הקב"ה אלא שיקדמו שרים הם ישראל ואמרו שירה ואח"כ נוגנים הם מלאכים ובתוך כלומר בין השרים והנוגנים היו העלמות תופפות הם הנשים כמד"א ותקח מרים הנביאה כו' ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות הנה שהחשיב הוא יתברך את הנשים כאנשים להקדים למלאכי השרת וזהו ושרים שהם ישראל כמד"א קדמו שרים כחוללים שהם הנשים כמד"א ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות לחשיבות הנזכר ועל שרים וחוללים אומר כל מעיני בך בבריאת עולם וקיומו ולא כיתר אומות ואל אנשים ונשים אמר בלשון יחיד כל מעיני בך כלומר כי לאחדים אחשיבם כי זכר ונקבה יקרא שמם אדם אחד כמד"א דקרא את שמם אדם וההיקש בכולל כי כל ישראל גוי אחד ועם אחד וכן רז"ל פירשו מחוללים על אותן נשים:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 87 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182