ועל גלות ד' בחרבן בית שני אמר שאגו צורריך כו' כמו שאמרו ז"ל בהנזקין שדרשו פסוק זה על טיטוס נינקוט מהא שעל חרבן שני ידבר ויאמר הנה אלה רשעים התפקרו נגדך והוא כי הנה ידענו מרז"ל כי בכל יום שואג כ"י על חרבן ביתו שנאמר שאוג ישאג על נוהו ועל כן הרשעים האלה רצו לעשות אות ומופת על תוקף ידם והוא כי שאגו בקרב מועדך כלומר הנה אלהי ישראל ישאג על נוהו ואם עוד גבורתו בו לקול שאגתנו גם הוא ישאג ויחרדו אויביו ואם לא נדעה והוא מאמרם ז"ל שאמר המן אלהיהם של אלו זקן הוא ותשש כחו חלילה ובראות ששאגו צורריך בקרב מועדך ותשתוק שמו אותותם שהם היותם מחריבים והיותם שואגים אותות והענין בשום לב אל היות אותתם חסר וי"ו בין ב' התיוי"ן ובמלת אתות הוטלה וי"ו בין שתיהן אך הוא כי בראות שהוא יתברך שתק היה להם לאות והוא אות חסר כי אדרבא הן הן גבורותיו והן שמו הדבר כאלו הן שתי אותות מלאים ושלמים כי לא בלבד אמרו שנסתלק כי אם שהיה חלילה מבלתי יכולת כאמרם זקן הוא כו' כמאמרם ז"ל:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 74 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182