רוממות אל על תהילים · פרק 51 · פסוק 2

א' בבא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע כלומר כי להיות על דבר בת שבע כי בת זוגו היתה וגם היה לה גט כריתות היה הדבר קל בעיניו באופן לא ישוב ויתקן מה שאין כן עתה שהעיר לו הנביא אזן והשנית כי אלו היה הוא יתב' גם בשליחות הנביא מתנהג עמו כמאמרו אחרי כן אתה עשית בסתר ואני אעשה נגד כל ישראל והיה משלח הנביא שיוכיחהו לפני העם הלא יהיה לו מר ממות על כן זימר על שחס עליו הוא יתברך ולא שלחו כי אם אליו לבדו שלא יכלם וזה כוון באמרו בבוא אליו כי אליו לבדו בא ולא לזולתו גם רמז לפי זה באמרו כאשר בא כו' לומר כי אשר הוכפלה שמחתו לא היה על עריבות בשורת אומרו אחרי כן גם ה' העביר חטאתך לא תמות שהוא על בשורת החיים כי אם על מציאות בואו כאשר בא אל בת שבע שהוא על מציאות תוכחתו על ביאת בת שבע והוא מהטעמים שרמז שהעיר לו אזן לתקן אשמתו ועל הוראת היותו חפץ בו ולא ביישו ברבים כמדובר: