ושמא תאמר ומה אשיב אל לבי שכשאקרא ואדום לה' ולא אענה שתאמר אלי שתמיד אייחל ולא אובד תקוה חלילה הלא זאת תשובתך והוא כי הן אמת כי הוא יתברך שומע ומייחל ומציל בלי ספק ובלי איחור כי עוד אני מדבר והוא ישמע אמנם זה יהיה כשאין לי עון אשר חטא שמעכב וזהו אך הוא צורי וישועתי כו' אך בזאת כשלא אמוט כלל אז ודאי אבטח בו שיענה מיד וזהו כי פה לא אמר לא אמוט רבה כי שם ידבר על כשהרוב זכיות לא יחסרון עונות שאפשר שבמיעוט לא יהיה א' מהמעכבים ויענה מיד וכן אפשר יהיה ביניהם עון מעכב ומאריך עד התיקון אך עתה דבר על שגם מיעוט עונות אינם כי אפשר שאם היה מיעוט שיש ביניהם מה שמעכב התפלה לענות מיד:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 62 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182