קריאה במקור

רוממות אל על תהילים · פרק 136 · פסוק 17

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
למכה כו' ראוי לשים לב כי מלכים גדולים הן הם מלכים אדירים ולמה חילקם לשנים וגם חילק אחר כך את סיחון בפני עצמו ואת עוג בפני עצמו ועוד שאחר אומרו ונתן ארצם לנחלה ידוע של ישראל היא ולמה חזר ואמר נחלה לישראל כו' או היה לו לאמרם כא' ונתן ארצם לנחלה לישראל עבדו כו'. ועוד אומר עבדו והל"ל עמו כאשר במזמור הקודם אך הנה אמרו רז"ל כי מפלת סיחון ועוג היה ראשית מפלת מלכי מדין ומלכי א"י כמ"ש ז"ל שהיה בלק אומר ב' מלכים גדולים אלו שהיינו בוטחים בהם לא עמדו לפניהם איך נעמוד אנחנו על כן אחר אומרו למכה מלכים גדולים שהם סיחון ועוג
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Romemot El, Warsaw 1875
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182