ואתה זנחת כו' כהתימו אברהם את כל דברי אלהים חיים אשר דבר טוב על דוד ועל זרעו ועל טוב העתיד בימות המשיח בא במר נפשו כמתאונן על צרת בניו בגלות להיות מצטער על כי מידו היתה זאת להם שהוא בירר לנו את המלכיות ואמר ואתה זנחת כו' והנה הראב"ע כתב שרבים תמהו על פסוק זה שנראה כאומר לו יתברך חלילה שלא קיים שבועתו אך איני רואה קושי כי מה שנאמר בתורה לא מאסתים היינו לכלותם אך לא מציאות מאיסה ועם כל זה לא יחוייב שיהיה בניחותא אלא שאומר ואתה לו יונח שזנחת ותמאס האם התעברת עם משיחך דוד שאתה מאריך הגלות החיל הזה כלומר והיה לך למהר את הקץ להביא את אשר דברת עליו לעתיד בימות המשיח. ולהתכת התיבות שכופל ואומר זנחת ותמאס יאמר ואתה זנחת ונתרחקת ממנו והיה די הסתלקך כי נעדר כל טוב ונתעתדנו לצרות גם ותמאס באריכות הסילוק והגלות האם התעברת עם משיחך כבקודם:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 89 · פסוק 39
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182