רוממות אל על תהילים · פרק 102 · פסוק 22

הנה כל זה הענין לא היה מציאות ההצלה מהמות כי אם לספר בציון שם ה' שהוא קריאת המגילה כי סיפור שם ה' הוא סיפור גדולת הנס שהיא קריאת המגילה היא הלילא שיהיה בציון בהבנותו. ותהלתו בירושלים והוא כי הצלת ישראל שבאותו הדור היה לעלות מיד לירושלים כי אז שלמו הע' שנה של גלות בבל ואז בנה ה' ציון וראה בכבודו ואם כן היטבתי אשר אמרתי כי ענין בנין בית שני תלוי בהכתב לדור אחרון מה שהשקיף ממרום קדשו כו' לשמוע אנקת אסיר כו' כי כל ישעם וכל חפץ הוא לספר בציון כו' על ידי בנין בית שני כמדובר:

(כא) בהקבץ עמים כו' אחר אומרו איש ישראל שבגלות הוא העני כי יעטוף על תיקון חרבן בית ראשון שהוא לבנות בית שני בא וידבר על תיקון חרבן השני שהוא בנין הג' במהרה בימינו והתחיל ואמר בהקבץ עמים כו' והוא כי הנה ישעיה ומיכה אמרו כי לעתיד נכון יהיה הר בית ה' כו' ונהרו אליו כל הגוים כו' ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב כו' שהוא הבית השלישי כמ"ש ז"ל שיבנה בזכות יעקב והנה כתבנו על הכתובים ההם במקומם כי לא כאלה חלק יעקב כאשר פירש ואמר כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו אך ואנחנו בשם ה' כו' ואם כן אומרו לכו ונעלה כו' אינו שעוקרים שם ע"א מפיהם כי אם שאומרים לכו ונעלה כו' ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו לעשות דרכי ה' אם ייטיבו בעיניהם ולא שיעזבו לגמרי את אלהיהם ועל כן לא יבצר מהתחמץ לב עם בני ישראל בראות כל העמים איש בשם אלהיו ילכו לעבוד את קדוש ישראל כי ילבשו קנאה באמרם מאין ולאין יהיה להם חלק ונחלה עם ישראל באלהיהם יתברך לעד וזה ענין הכתובים שאומר איש ישראל שבגלות החיל הזה הנה בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבוד את ה' שהוא כאשר ינהרו כל הגוים ואמרו לכו ונעלה כו':

(כא) הנה בעלותי אני בדרך אתם ענה בדרך כחי קצר ימי בראות את העמים אשר לא מישראל המה יבקשו להיות להם חלק ונחלה עם ישראל באלהיהם ובית מקדשם: