אז חם לבי בקרבי בהרהורי בהגיגי תבער אש שלא יכולתי לשמור דרכי מחטוא בלשוני ואז דברתי בלשוני ומה דברתי הלא הוא אמר הודיעני ה' קצי שהוא כי כל אדם יש לו קץ ותכלית אשר להשתלם בו הביאו יתברך אל העולם ומי ומי יספיקו לו מדת ימיו למלאות התכלית הצריך לו כי אלו ידע איש מה שצריך להשתלם לא היה מטפל בדברים אחרים וזה יאמר הנה לא אוכל לבלתי דבר על זולתי כענין רשע וטוב לו אך הודיעני ה' קצי הוא תכליתי שבאתי להשלים ומדת ימי מה היא כי ע"י כן אדעה מה חדל אני שחדלתי עד כה מלהשלים ובזה לא אשית לבי להרהר ולדבר על זולתי כי אהיה עסוק על הנוגע לי:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 39 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182