ואם יאמר איש למה נחבאתי לברוח ואדרבה אם מפחד שמא אהרג לא היה פחד כי אדרבה היה לי לבטוח באמרת ה' האומר שימליכני תחת שאול באמור אליו ונתנה לרעך הטוב ממך ונמשחתי כבר תחת שאול והיה לי לבטוח בזה ואם נתיראתי שמא אהרוג פטור ומותר הייתי כי הבא להרגך כו' לזה אני אומר העצה הנכונה היתה לברוח ושלא לסמוך על בטחון המלוכה אשר יצא מפיו יתברך כי הלא האל תמים דרכו והוא יתברך בוחר בדרך תמימות לבלתי סמוך על הנס וההבטחה כי חבי כמעט רגע כי גם שאמת הוא שאמרת אלוה צרופה באמרו כי ינתן לי המלכות שאמרתו זאת היתה צרופה ואמתית לא תשוב ריקם עם כל זה מגן הוא יתברך לכל החוסים בו בעצמו מלחוסים בהבטחות כלומר ואולי גם שהבטיחני אחרי כן גרם החטא כאשר קרה ליעקב שעל כל הבטחותיו היה ירא מאד שמא יגרום החטא:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 18 · פסוק 31
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182