והנה זה שאמר בלבו ראיתה אתה ה' הרואה ללבב כלומר שעל כן ראוי לזון את העני על ידך ולא ע"י הרשע העשיר ושמא תאמר איך אעשה ועמל העני ראוי אליו או מעצמו או מגלגולו לכן איני אומר שתעשיר אותו כ"א שאותו המענו הניתן לו ביד הרשע ההוא תתנהו בידך וזהו כי אתה עמל הראוי לעני וכעס שכועס ע"י מה שהעשיר עושה לו תביט כדי שימשך מזה לתת בידך לעני ולא ביד העשיר וימשך בטחון וכשרון לדל כי עליך יעזוב חלכה את יהבו כי אתה תכלכלנו ולא יבטח באדם ולא יאבד נפשו בראות כי הרשע טוב לו והדל הצדיק מתפרנס על ידו וזהו שיש טעם מפסיק במלת ראיתה ואין כל חדש שתשגיח אתה בעצמך ולא ע"י בשר ודם כי הלא יתום אתה היית עוזר שאתה בעצמך היית עוזר כי אבי יתומים אתה ואתה תריב ריבם ולכן עשה כן גם אל העני כי גם הוא לך בן כיתום:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 10 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182