רוממות אל על תהילים · פרק 68 · פסוק 26

ועוד חיבבת אותם שקדמו שרים הם ישראל לומר שירה קודם לנוגנים שהם מלאכי השרת אפילו הנשים כי בתוך שהוא בין האנשים ומלאכים היו עלמות תופפות כד"א ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התוף בידה כו' והוא פירושם ז"ל באמרו בתוך עלמות כו' כי הנשים שוררו בין ישראל למלאכים:

(כה) או יאמר הנה ישראל חמדו לדמות למלאכי השרת ואתה ברוב חסדך הקדמת מתחלה להחשיבם יותר מהם והוא כי על פסוק ודגלו עלי אהבה ארז"ל שראו ישראל בסיני ד' מחנות שכינה בבחינת ד' דגלים וחמדו יעשה מישראל כך וכן עשה שעשאם ד' מחנות בד' דגלים. ונבא אל הענין אמר הנה ישראל ראו הליכותיך אלהים מתהלך בד' מחנות בד' דגלים מיכאל בדגל חסד והשאר על דרך זה ויהי להם כן כי הליכותם במדבר היו הליכות מלכי בקדש של מרכבתו הרי כי בקשו להדמות למלאכים וברוב חסדך קודם לזה העדפת יתרון לישראל על מלאכי השרת כי הנה קדמו שרים כו' כדלעיל. או יאמר ראו הליכותיך אלהים של מדת הדין למצרים ובענין עצמו ראו הליכות אלי הוא מדת חסד לישראל כי עשית ב' הפכים לאהבת ישראל כענין מכת הדם שהיה המצרי שותה דם וישראל מים עד שהעשירו מזה ישראל וכן בכל מכה ומכה ומה גם בקריעת ים סוף ועוד שנית כי הורית חיבתך לישראל יותר ממלאכי השרת כי אין צריך לומר בהיותך בסיני שעשית מרכבה לישראל כי אם גם על הים שהיה מלכי בקדש הם מלאכים הרוחניים כאמרו למעלה סיני בקדש על המלאכי מרכבה: