ועל גלות מדי שנמכרנו אנשים ונשים להמן אמר הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם היינו הזכרים כעיני שפחה על יד גברתה היינו הנשים כן היו עינינו אל ה' אלהינו כלומר כי עבדיך אנחנו ומוכרים וקונים אותנו ואם נדקדק אומרו עבדים לשון רבים ושפחה לשון יחיד ירמוז כי בגלות ההוא היו היהודים מצד אחד מתחננים לה' ואסתר מתחננת לפני המלך בצום ואמר כי הם היו כעבדים המתחננים אל יד אדוניהם יתברך והיא גם שאל המלך היתה נראית כמתחננת לא היו תחנוניה רק אל השכינה וכמאמרם ז"ל שאל השכינה שנסתלקה ממנה צעקה אלי אלי למה עזבתני וזהו כעיני שפחה אל יד גברתה כן היו עיניה גם היא אליו יתברך ולא יד המלך אחשורוש כי הכל בידו יתברך:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 123 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182