והוא רחום יכפר כו' ושמא תאמר אם פתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו למה לא הרגם מיד כי חטאו חטאה גדולה כלפי מעלה עד אין קץ ולא היה די מה שחיו כל שנותם בבהלה ואם אינו שם על לב מה שחטאו לו אם כן גם כלות שנותם בבהלה לא יעשה לזה אמר והוא רחום יכפר וכו'. לומר כי הלא והוא יתברך רחום לא שיוותר כי מאן דאמר דקב"ה ותרן הוא יותרו מעוי כ"א שיכפר עון ע"י יסורין ששם שנותם בבהלה אך רחמנותו היא שלא ישחית להיות תם ורשע מכלה כמשחית שכיון שניתן לו רשות להשחית אינו מבחין בין צדיק לרשע אך הוא יתברך לא ישחית כ"א יביא יסורין לאטו לכפר עון וגבי דיליה ורב טוב לבית ישראל כי והרבה במה שעשה להשיב אפו הוא המשחית הנקרא אף לא הניחו לפקוד העון כי הוא היה משחית הכל כי כשניתן רשות כו' ועל כן משיב האף מעל ישראל בל יפקד הרע על ידו ואפילו כשמניח את החמה שהיא קלה מהאף כי על כן סלקה משה בעגל והוא יתברך את האף אינו מעיר אותה לגמרי כ"א קצתה וזהו ולא יעיר כל חמתו:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 78 · פסוק 38
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182