והיה מקום לומר הלא מתחייב היה בנפשו שהורה בפני רבו ויקרנו כשמואל על וישחטו את הפר ויביאו את הנער כו' אך זה אדרבא ותחשב לו לצדקה מה צדקה תציל ממות כן נוצל ממנה כי נתנו לו חיים נצחיים הוא אליהו כמו שאמרו ז"ל על בריתי שלום כמה ד"א בריתי היתה אתו החיים והשלום ותחלה היתה לדור ודור שחיה כמה דורות עד שאחר כך בעלותו בסערה היה עד עולם וזהו לדר ודר עד עולם. הנה שעם עבדם ע"א וג"ע לא די שהספיק קנאת פנחס להצילם כי אם שגם על ידו ניצולו הרבה להיטיב לו ולזרעו ואם כן גם אנו בגלותנו תרצנו ותגאלנו. או הורה כי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה כי מעת שויעמוד פנחס ודן טרם עשותו הפעולה מיד מן השמים ותעצר המגפה:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 106 · פסוק 31
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182