אך מה שאחלה פניך שתצילני הוא מהזדים הם כחות המחטיאים שאין נמנעים אלא כשאתה מעיד ברוב צדקתם באמור שיזהרו בפלו' וזהו ערוב עבדך שלא ימצאו פתחון פה באשר קרה לי עם בת שבע שלא ידעו כי עשית בשביל שאם יחטא יחיד כו' לכן ערוב עבדך שתצא ערב אלי לטוב שלא אחטא כדי שאל יעשקוני זדים המחטיאים שלא יתפקרו נגדי באמרם כי לא שלם אני להיות מהבלתי חוטאים מבלעדי המחטיאים ההם כדי שיזהרו בי לבל החטיאני:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 119 · פסוק 122
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182