רוממות אל על תהילים · פרק 27 · פסוק 12

אל תתנני וכו' אמר הנה נא הואלתי לעשות לפנים מן השורה שהוא כי גם לאשר מרעים לי ארבה להטיב כי תורני ה' דרכך כמדובר והלא היה אפשר יצא מזה הטבה אחת והוא שאם הם בעונם אשר הם טמאים וחטאים בנפשותם יהיו גורמים צרה שלא תבא אשר דרך ה' הוא ליטול רב שבהם לכפר בעד נפשם אל תעשה לי כן בגלל חסידותי להיטיב למצרים לי כי אם אל תתנני בנפש צרי שאהיה ניתן לקרבן כפרה בעד נפשם כי הלא יחטאו עוד כי לא יאמרו כי צדיק אני ונתפס בעונם כי אם ידינוני לחובה כי הלא קמו בי עדי שקר כי ידעו הכל כי מפורסם היה כי כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו ובי לבדי קמו עדי שקר לומר כי באתי על אשת איש כאמרם אליו בהתעסקם על נגעים ואהלות הבא על אשת איש מיתתו במה כי אחשוב שלהורות כי לא ללשון הרע שהוא אחד מהדברים שהנגעים באים עליו תחשב וגם לא לחושד בכשרים דקיימא לן דלוקה בגופו כי אם שאמת יהגה חכם וזהו כי קמו בי עדי שקר וההפחה והדבור שהייתי מפיח ואומר להם הוא חמס כי כדבריהם כן הוא כי חמס חמסתי אשת זולתי: