רוממות אל על תהילים · פרק 69 · פסוק 19

קרבה אל נפשי גאלה כו' עודם מדברים עם בני ישראל שבגלות מדי על צרת גזרת המן ואומר בלשון יחיד כללות ישראל שבגלות קרבה כו' והוא כי כל צרות מות של המלכיות הם לגוף אך אם היו שומעים אליהם להמיר כבודם בתבנית אליליהם תהיה רעתם אל הנפש ומה רב טוב לבית ישראל שבכל צרתם שגזר עליהם המן לא המירו את כבודם מאימות מות מה שאין כן בהתהפכות שרבים מעמי הארץ מתיהדים. ונבא אל הענין והוא כי הנמצא בנסיון קדש את ה' באמרם אליו אבד נפשך או בהרוג גופך מהנפש יעשה עיקר ויחלה פני אל ויחננו יהי' עם נפשו להחזיק את לבו בל יאבדנה בהמיר טוב ברע בהשליך את גופו מנגד למות תחת נפשו ואם הוא יתברך יפליא חסדו לו להציל גם את גופו כאשר עשה לאברהם ולחנניה וחביריו ישלם תודות לה' וענין זה יכוין פה באמרו קרבה אל נפשי התקרב אתה ה' והדבק אליה שע"י דבקותך תתחזק לעמוד בנסיון וגאלה בגוף שילך תחתיה כי דרך העובדי כוכבים לומר או תן לי הנפש ועבור על דת או תהרג גופך וזהו קרבה אל נפשי גאלה בגוף כי במה נחשב גופי בערך נפשי אך אתה ה' למען אויבי פן יעלצו לי אם ימיתו את גופי פדני גם את גופי ותתן אותם תחתי שיהיו דמי פדיוני והוא ענין חנניה וחביריו שגם גויותיהם נפדו באותם די הסיקו יתהון דאכל יתהון שביבא די נורא וכדניאל שניצל גופו ונפדה באותן דאכלו קרצוהי דכל גרמיהון הדיקו וכן היה אז כי נפדו ישראל בהמן ובניו וכל הנלוים אליו: