קריאה במקור

רוממות אל על תהילים · פרק 19 · פסוק 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
למנצח מזמור כו'. הנה המזמור הזה אומר דרשני כי אין ראשו סופו ולא סופו ראשו וגם בפרטי הכתובים נחדל לספור ההערות הראויות להעיר בהם כי רבות הנה וטרם נבא אל הביאור נזכירה מאמרם ז"ל פרק אין דורשין האומרים כי שבעה רקיעים הם וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות וילון אינו משמש כלום אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית ומחדש וכו' רקיע בו חמה ולבנה כוכבים ומזלות שחקים שבן מלאכים שוחקים מן לצדיקים לע"ל זבול שבו ירושלים ובהמ"ק ש"מ ומיכאל מקריב שם נכשותן של צדיקים מעון שבו כתות מלאכי השרת אומרים שירה וכו' מכון שבו שלג וקיטור וכו' ערבות בו כסא הכבוד וכו' ע"כ. והנה יש רצה לומר כי שבעה רקיעים אלו הם שבעה גלגלים שבהם שבעה כוכבי לכת ולא שת לבו כי הלא בגלגל השני אין בו רק כוכב ואיך אמרו ז"ל שבשני חמה ולבנה כוכבים ומזלות וכך אומרים שהראשון אינו משמש כלום אלא נכנס כו' והלא גלגל הראשון בו לבנה ואיך אינו משמש כלום וכן אמרם שבשלישי שוחקים מלאכים מן לצדיקים מי נתן מלאכים ומן בגלגל נוגה וברביעי שהוא זבול מי נתן בית המקדש של מעלה והקרבת נפשות הצדיקים במזבח עליון ע"י מיכאל השר הגדול בגלגל חמה ועוד שא"כ נמצא שבית המקדש של מעלה איננו עומד כי אם סובב סובב יום יום ע"י הגלגל יומי וכדי בזיון לב"ה של מעלה יקיף את הארץ הלזו העכורה יום יום ושיהיה בעולם הגלגלים למטה מעולם המלאכים ולא עוד אלא שגלגל מאדים וגלגל צדק וגלגל שבתאי וגלגל המזלות וגלגל יומי יהיו כל אלה למעלה מב"ה של מעלה. ועוד מי נתן את מיכאל השר הגדול שבמלאכי מרכבה למטה בגלגל חמה וגם מאין ולאין מעון שבו כתות מלאכים משוררים לפניו יתברך הם בגלגל מאדים ומכון שהוא עליון על המלאכים של מעון הוא בעולם הגלגלים וגם שיהיה בגלגל צדק שענינו רחמים ומכון הוא מקום דין שבו שלג וקיטור כו' ועל הכל דבר שתצלנה אזנים משמוע איך בז' שהוא ערבות שבו כסא הכבוד יהיה בגלגל שבתאי ועליו גלגל שמיני שבו כל הי"ב מזלות וגלגל יומי עליו ומי ישמע לדבר הזה חלילה. ועוד כי ארז"ל שם שבין רקיע לרקיע מהלך ת"ק שנה ואם הוא בין גלגל לגלגל כך היו מתבטלים מתנועותיהם כי על כן הסכימו כל חכמי התכונה כי קרובים הם זה לזה ועל כן יש כח בגלגל יומי להניע את כלם כאחד הפך תנועת כל גלגל בפני עצמו:
2
אמנם הנה רז"ל הטיבו אשר דברו באמרם שבעה רקיעים הם ולא אמרו גלגלים ודעתם כי כל גלגלי עולם הגלגלים הם נכללים כלם ברקיע השני הנקרא רקיע ודעתם ז"ל כי עולם הגלגלים אינו רק השני רקיעים אך מהשלישי ומעלה שהוא שחקים ממנו מתחיל עולם המלאכים ועל כן בו מלאכים שוחקים מן לצדיקים וכל רקיע ורקיע שעליו לפי עלייתו הוא איכות יתרון רוחניותו עד ערבות שלמעלה ממנו כסא הכבוד שהוא למעלה מעולם המלאכים ועל השביעי ההוא שם נשמות הצדיקים שמתחת כנפי השכינה כמפורש במאמר הנזכר ונבא אל ענין המזמור והוא בהקדים כי הנה במעשה בראשית ג' עולמות והמה כוללות הבריאה עולם המלאכים כמ"ש ז"ל שלמ"ד נבראו בשני ולמ"ד בחמישי כד"ח ועוף יעופף ועולם הגלגלים כד"א יהי מאורות כו' ועולם השפל. והנה למדונו רז"ל כי עשה יתברך עיקר מעולם השפל שבו בני אדם שנשמותיהן עליונות מתחת כסא הכבוד כאמרם מתחלת ברייתו של עולם נתאוה הקב"ה שתהיה לו דירה בתחתונים וכו' ויהיה כן בהיות ישראל עושים רצונו של מקום כי אז ע"י בית המקדש קובע עיקר שכינה בתחתונים וכמאמרנו על סולם שחלם יעקב שהוא הבית המקדש שעל היות עיקר הדירה למטה נאמר והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו עולים תחלה ואחר כך יורדים כי להיותם מלאכי אלהים מלאכי מרכבתו והוא דירתו למטה נמצא כי כאן ביתם ולכן עולים תחלה ממקום קביעותם כיוצאים מביתם ואח"כ יורדים למקום דירתם באופן כי מהעולם השפל עשה עיקר והוא מאמרנו על פסוק הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים הארץ כו' והוא כי הלא אם מלמטה למעלה הוא מונה היה לו להתחיל מהארץ ואם מלמעלה למטה היה לו להתחיל משמי השמים אך אמר ראה איך בהיותכם צדיקים עושה ית' דירה בתחתונים ומחשיב את הארץ גבוה עלערך השני עולמות וזהו הן לה' בהתייחסו לאלהיך שהוא בהיותכם צדיקים. אז זו הדרגת העולמות לפי חשיבותם לפניו כי הראשון הוא השמים שהוא עולם הגלגלים והשני אשר עליו הוא שמי השמים עולם המלאכים ולמעלה הימנו הארץ כו' כי בה עיקר שכינה יותר מבעולם המלאכים ועולם הגלגלים כי שני העולמות אינן רק לשלשל השפע על ידם למטה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Romemot El, Warsaw 1875
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182