רוממות אל על תהילים · פרק 44 · פסוק 25

ואם היא השלישית שהיא הסתר פנים לפנים אי אפשר כי למה פניך תסתיר האם תשכח ענינו ולחצנו כי לו היה הסתר פנים של העדר טובה החרשנו כי היה אפשר שלא נתפקר לחטוא ונשובה אך יש לנו עוני הבלתי מניח מדה טובה לישראל ויש לנו לחץ אויב שלוחצים ביסורין ומביאים להרבות לפשוע כמאמרם ז"ל אלמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה פלחו לצלמא וא"כ איך ע"י מה שהוא לפנים יהיו לנו דברים המרשיעים אותנו או יאמר אין זה הסתר פנים כי האם תשכח ענינו ולחצנו שהעוני הוא קשה מכל היסורין כמ"ש ז"ל בשברי לכם מטה לחם כו' זו קשה מכולם והלחץ שאלמלי נגדוה כו' וא"כ אין אלו דברים המתייחסים להסתר פנים כי אם לדברים שבקום עשה ולא לפנים. או שיעור הכתוב אם אינו כבודך לומר שתישן ואינו רק הסתר פנים גם השכחה אינה לפי כבודך והלא תשכח ענינו וכן לחצנו באופן שעל כל בחינה יאות למהר גאולתנו. או יאמר למה פניך תסתיר כו' והוא כי הנה ידענו כי גלות שכינה כ"י הוא העדר ממנה הארת פנים שעל זה בקש דניאל בתפלתו באמרו והאר פניך כו' למען אדני שהוא שם אדנות הוא שכינה שיאר פניו למען השכינה שלא זזה מהמקדש והיא בהסתר פנים ובזה יאמר הקיצה אל תזנח לנצח ואם חטאנו אנחנו למה פניך תסתיר משכינתך שנגד פניך באריכות הגלות ומי יתן תשכח ענינו ולחצנו ואל תצטער בצערנו והוציאה פניך מהסתר וגלות וזהו למה כו' תשכח כו' ואם הוא שמדת רחמיך הוא לרחם עלינו ולא תוכל להסתפק מלהצר על צרתנו אלא שתייחל עד נכנע ונשוב הנה כי שחה לעפר כו' כאשר יבא ביאורו בס"ד:

(כד) או יאמר בשום לב אל שם שבלמה תישן באדנות שהוא שם אדנות שהוא שכינה שבגלות כ"י ואנו אומרים על מה שעליך הורגנו כל היום החרשנו כי אין אנו שמים על לב כי כבר הורגלנו ונחשבנו כצאן טבחה אך מה שאין לנו נחמה הוא על שכינה שבגלות כ"י שהוא שם אדנות ועליו אני אומר עורה למה תבא עד גדר שינה אדנות הוא שכינה אל תזנח עד לנצח הוא עד קץ של בעתה:

(כה) כי למה פניך מהגלות בעולם תסתיר כעניה סוערה אם הוא בעבורנו תשכח ענינו ולחצנו ואל תחוש עלינו והאר פמך כי מה אנו שעלינו תסתיר פניך חלילה: