ומה שאני מבקש למהר את הקץ מעתה אינו להוותי מסתפק שיהיה כן לעתיד חלילה או שאסתפק אם ישוב מאשר דבר לי למרחוק לעשות התשועה על ידי שמא יגרום החטא כי הלא על הא' אני אומר חי ה' כלומר כי כאשר הוא קיים כי מאמרו יתברך קיים כי אין בו יתברך שינוי ואשר דבר לי למרחוק שיהיה על ידי גם מזה לא אירא כי הנה ג"כ וברוך צורי שיחזיקני לבל אמוט בינתים אלא מה שאני ממהר הוא כדי שוירום אלהי ישעי והוא כי לעתיד נתרומם אנו בישע אלהים כי השכינה כ"י בגלות וע"י צאתה על פי דרכו נושע כמאמרם ז"ל בכמה מקומות מצינו כי ישועתו של הקב"ה ישועתן של ישראל כו' וכדאי בזיון חלילה בדבר שתהיה שכינה בגלות בינתים ויותר טוב הוא שיתהפך טרם תהיה שכינה בגלות כלל שיושיעני וירום הוא יתברך בישעי שתגלה גדולתו וירום הוא בישעי ולא שארומם בישעו:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 18 · פסוק 47
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182