רוממות אל על תהילים · פרק 106 · פסוק 3

אשרי שמרי כו' במשפט אמר לשון רבים ובצדקה לשון יחיד אפשר על כי המשפט כולל דיינים ובעלי דינים והצדקה נעשית ע"י אחד ומה גם היותר משובחת שהוא ע"י א' בחשאי והנה אם הם ב' דברים בלתי מקושרים היה ראוי יאמר ועושה וכן איך תהיה צדקה בכל עת. ויתכן אמר שומרי כד"א שמר את הדבר ויהיה ענין רבי אלעזר בר' שמעון שהיה חמיד מייחל היסורין ואומר בואו אחי והוא כי אשרי שומרי משפט הם היסורין שהם משפט אל עליון אך לא כלם יחשבו מאושרים כי אם שומרי משפט על עבירות שבידם למרק חובם אין להחזיק להם טובה בעצם כי. אם אשר באותו משפט שהוא עושה צדקה בכל עת שהוא בהיות יסורין של אהבה שהוא מגין על הדור שחלים הוא נשא ומכאובם הוא סבלם נמצא עושה צדקה עם כל ישראל תמיד ואפשר יכלול גם עת שהוא מייחל שיבואו הוא מקבל שכר ומכש"כ בעת שהן עליו והנה מדה זו היתה בדוד כמאמרנו על פסוק צרות לבבי הרחיבו אך לא אקוץ בתוכחות כי אם אדרבה אשאל שממצוקותי הם מצוקות לבי הבא לקוץ בצרות הוציאני שתתן ותשפיע בי רצון טוב לקבלם בלי מצוקות והעדר חפץ ועל כן אחר אומרו מדה זו שהיתה בו שהוא עושה צדקה בכל עת עם ישראל ע"י סובלו יסורין בעדם