רוממות אל על תהילים · פרק 119 · פסוק 152

ולא עוד אלא שהשבים בתשובה הנז' שם אותם הב"ה ליסוד עולם בשובם כראוי וז"א קדם כו' והוא כי רז"ל למדו מעדות פסוקים כי ז' דברים קדמו לעולם תורה שנאמר ה' קנני ראשית דרכו כסא הכבוד נכון כסאך מאז ומכללם תשובה שנאמר בטרם הרים כו' ותאמר שובו כו' וביארנו במקומו שנבראו קודם מפני שהם יסודות לקיים עולם וא"כ היות תשובה א' מהם הוא על כי השבים הם בכלל יסודות עולם וזה יאמר קדם שהא לעולם ממה שהוא קדם לעולם שהם הז' דברים שידעתי מעדותיך שאתה מעיד שקדמו לעולם שהועד ברוח הקדש אחד אחד במקומו נלמד כי לעולם יסדתם את רודפי זמה הנז' ששבו בתשובה שאל"כ למה העיד יתברך בפסוק טרם הרים וכו' שתשובה קדמה אם לא לומר שגם השבים הם יסודות עולם כמו שאר הדברים וזהו כי לעולם שמת אותם יסודות. או יהיה עמן הכתוב לפי האמור בראש המזמור לומר ועוד טעם ב' מעין זה כי הלא אין העולם מתקיים אפילו עולם המלאכים ע"י מצות ה' אשר המה עושים משא"כ הצדיקים שהעולם מיוסד על מצות שהם עושים וזהו קדם ידעתי כו' לומר בגלגולי הראשון שהייתי באדם הראשון בעת הבריאה שצוני לעבדה ולשמרה לעבדה זו מצות עשה ולשמרה זו מל"ת שעל ידי קיום המצות אפי' את ג"ע הארץ הייתי שומר ומקיים ומה גם כל שאר העולם נמצא כי אז ידע והכיר ומה גם בהשגתו הגדולה כי המצות הן הם יסוד מוסד לקיים עליהם תבל וזהו קדם ידעתי מעדותיך עצמן שבחכמתי השגתי איכותן ומהן ידעתי כי להיות עולם במציאות יסדתם משא"כ מצות שעושים מלאכי השרת שלא שמת עליהם תבל על היותם משוללי יצר הרע ואם כן היטבתי אשר אמרתי כי שמיעת תפלתי ועניתה לא תהיה ע"י מלאך כ"א על ידך ה':