ושמא תאמר כי מאז שראוהו על הים עד אחר היותם במדבר עבר זמן והיה ראוי יראוהו בקרוב כפעם בחדש וכיוצא לזה אמר אוי לנו כי ביום עצמו שראוהו שכחוהו וחטאו לו שהמרו על ים בים סוף כמ"ש ז"ל שאמרו שנגב המים ולא הטיט וזהו לא זכרו את ידו היא היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים הוא השר שראוהו מת על שפת הים כי שם ראו את ידו וביום עצמו שכחוהו ולא זכרוהו וחטאו לו והוא כי את ידו הוא כח הנקרא יד ה' אשר עשה ה' במלאך רוחני שהוא כביכול בראיית עצמו ומה גם לחכמי האמת ששפת הים שראו בו מיתת השר היה בים העליון כי אין מלאך נידון בשפת ים גשמי הרי שביום שראו את ידו שכחוהו ביום עצמו אשר פדם מני צר כ"א וימרו על ים בים סוף אחרי הכנסם בים שלא עבר זמן לשכח וזהו כמה כו' יום אשר כו' לומר כמה ימרוהו כו' וישובו כו' שוה אל מה שלא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 78 · פסוק 42
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182