ודי לי כי אודה ה' מאד בפי והוא כי טרם הכירם כי ידך זאת כו' באיזה הטבה שהייתי מרגיש מאשר היה מטיב לי הוא יתברך לא ערבתי אל לבי להודות בפה את שם ה' כי ילעיגו לי ויהיה שם שמים מתחלל חלילה בחרופיהם אך עתה בעשותך מלכנו יכירו כי עמנו אתה ויבושו ויכלמו.
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 109 · פסוק 30
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אודה ה' כו' אחרי אומרו כל מה שכנסת ישראל שבגלות מחלה פני אל תמיד יחוננו ויצילנו מעקת אויב אמר מה אומר אם כל זה איננו שוה לי והגלות הולך ונמשך על כן מסיים ואומר גם שאיני נענה עם היותי תמיד מבקש ממנו יתברך שיגאלני אין צריך לומר שלא אקוץ אלא אדרבא אודה ה' על שהוא מאד בפי שזיכני להיות שמו שגור בפי תמיד בהתפללי גם שאיני נענה ועל זה אפילו בתוך רבים אהללנו ולא אבוש פן יאמרו כי לא נחשבתי ליענות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182