רוממות אל על תהילים · פרק 80 · פסוק 12

עם היות שלא יצאו לחוץ לארץ כי אם תשלח קציריה עד ים שהוא תחום ארץ ישראל מן הירדן עד הים הגדול ומנהר מצרים עד נהר פרת וזהו ואל נהר יונקותיה:

(י) או שעור הכתוב פנית לפניה כו' כי אם היות תחלה מלאה הארץ גוים לא היתה נחשבת ארץ ישראל כמלאה למה שהיא מהקדושה והם חיצונים אך כמלאה מכשולות וריקה מעם אך כאשר פנית לפניה הגוים ותשרש שרשיה של גפן ואז ותמלא הארץ משפע יניקת שרשיה ממקומן:

(יא) ואחר שנתמלא ארץ היא א"י כסו הרים צלה מהעודף מתמצית ארץ ישראל הרים הם שרי האומות צלה של גפן ושמא תאמר ולמה לא נתפשטו על כל ח"ל אחר שהם מצלים על כל העולם הלא הוא כי הנה ענפיה ארזי אל שכלם קדושים ואיך יתפשטו למקום טומאה רק בא"י בלבד וזהו וענפיה הם ארזי אל באיכות:

(יב) לכן לא שלחת קציריה רק עד ים הוא גבול ים ואל נהר הוא ירדן גבול מזרח יונקותיה ולא אמר עד נהר ולמה שמהעבר הלז הם שני שבטים וחצי על כן אמר ואל נהר יונקותיה כי גם הם יונקים מארץ ישראל ולא רצה יתברך יתפשטו יותר מטבור הקדושה כלל הדברים כי אין הדעת סובלת שגעלת בנו ובחרת באחד מהאומות כי הלא הבל היו ולאבן נגף ולצור מכשול היו לפני ישראל כי אתה פניתם מלפני ישראל יען כי ישראל מהקדושה מושרשים בארץ העליונה ואדרבה על ידי ישראל היו מתקיימים כל האומות אך החששא לא היתה רק אולי בחרת בעליונים כמדובר למעלה: