רוממות אל על תהילים · פרק 68 · פסוק 34

ואל תאמרו איך נשיר לאלהים והוא סילק השגחתו מהארץ מאז שכינה עלתה ונסתלק מיום החרבן ועזב הנהגת העולם לשרים של מעלה כי מה שאמרתי שירו לאלהים הוא לרוכב בשמי שמי קדם שהוא כי לא נסתלק לגמרי חלילה כי לא בלבד על השרים כי אם על כל עולם המלאכים שעולמם הם שמים של שמי קדם הם הגלגלים והוא כרוכב על הסוס והוא מאמר רז"ל בבראשית רבה על פסוק מעונה אלהי קדם שהוא יתברך בשמים כרוכב על הסוס שכליו משופעים מכאן ומכאן שהוא ככתוב שם אצלנו שהוקשה למו כי האמנם ישב אלהים על הארץ לכן אמרו כי הוא כרוכב על הסוס ובגדיו משולשלים עד למטה כך הוא יתברך על השמים אלא שהתפשטות מלובש מאתו הוא המשופע ומשתלשל למטה לארץ כמשל שולי בגדי הרוכב המשופעים עד למטה לארץ וזה יאמר פה אל תקשו לבבכם לומר כי סילק שכינתו והניח ההנהגה לשרים ואיך נשיר לאלהים כי לא כן הוא כי אם לרוכב בשמי שמי קדם כלומר כי לרוכב ידמה על השמים כי גם שהוא שם שוליו מלאים את העולם השפל והשגחתו עומדת לעד ואשר אמרתי זמרו ה' סלה שעל ידי כן שמעתה תשירו לאלהים ימשך שתזמרו לאדני סלה גם לעתיד הוא שאם לא תעשון כן הן יתן בקולו קול עוז שהוא פן בקולו הידוע שהוא קול ה' שובר ארזים עוד יוסיף ויתן בקולו הידוע קול עוז באופן שלא ישאר מעמלק הארץ המשעבד את ישראל שריד: