ופי' ואמר מה שאמרתי זכרך לדור ודור הוא כי ידין ה' כו' שהוא כאשר ידין ה' עמו מעמלק וז"א כי ידין כי א' מלשונות כי הוא כאשר והוא כי אז יקרא ככתבו כל השם שיכלול גם הוי"ו וה"א אחרונה אך עתה אינו נהגה ככתבו רק השתי אותיות ראשונות שהם יה וזהו שאין השם כלומר להיות נהגה כלו רק יה בלבד עד ינקם מעמלק והטעם פורש בדרך הסוד כי לשלש ראשונות עליונות לא יחסר גם בימי הגלות שפע אך לאחרונות הנרמזים בו"ה יחסר כעת להשפיע ברבוי עד העתיד שאז לא יהיה הפרש בין אלו לאלו כי לא יחסר המזג בשניהם ושמא תאמר אולי יתחייבו ישראל בדין ולא יזכו לכך לזה אמר במה נבטח יהי כן ומעשינו לא ינגדונו הלא הוא כי לעתיד ידין ה' בעל הרחמים עמו ועל עבדיו הם כל ישראל עובדי ה' ולא המירוהו יתנחם:
קריאה במקור
רוממות אל על תהילים · פרק 135 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Romemot El, Warsaw 1875
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001268238&lang=iw_IL&context=L
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c6421e90518021e48639d11551758bb28cb6ca3fee40ef6e3a93674aefb9c182