רוממות אל על תהילים · פרק 135 · פסוק 6

כי הנה כל אשר חפץ שם ה' עשה אדונינו הוא שם אדנות בשמים ובארץ כמפורסם ליודעים חן כי שם אדנות הוא המשלשל ופועל כל אשר חפץ השם הגדול:

(ה) או יאמר בשום לב אל אומרו מכל אלהים שיורה חלילה כי זולתו יתברך יש אלהים אלא שהוא גדול מכלם ואין הפרש רק במדרגות והן אמת כי המאמין זה הוא כופר בה' חלילה אך הנה בביאור התורה הקשינו הקושי הלז על מאמר יתרו האומר עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים כי הלא יראה חלילה כי יש ממש באלהים זולתו כ"א שה' גדול מכלם אך כתבנו כי אין זה משמעות הכתוב כ"א עתה ידעתי כי גדול ה' וממה ידעתי זה מכל האלהים שלא הנחתי ע"א שלא עבדתי ומהם למדתי וידעתי כי גדול ה' כי כלם הבל והוא יתברך עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר ועל הדרך הזה יאמר הלא אמרתי להלל את ה' ישתבח לעד והלא יאמרו העמים כי גם להם אלהים ואולי יש להם במה להללם הנה זה איני צריך לדבר וגם לא להללו מצד איכותו כ"א מצד פעולותיו וטובותיו כמפורש בכתובים הנאמרים באמת כי על מציאותו יתברך אין צורך לאמרו כי זה הוא דבר פשוט ומפורסם כי כבר אני ידעתי כי גדול ה' ואדונינו הוא שכינה הוא שם אדנות וממה ידעתי מכל אלהים כי כלם כאין נגדו:

(ו) והראיה מפורסמת היא כ"א היה חלילה אלוה זולתו לא יבצר מהיות הוא יתברך מושל בשמים והאחרים בארץ או להפך או הוא יתברך בקצת יסודות והאחרים בשאר אך הלא ראינו כי כל אשר חפץ ה' עשה כא' בשמים ובארץ ובכל היסודות כאחת ולית מאן די ימחי בידיה הנה ראיה כי הוא לבדו אלהים בשמים ובארץ ובכל היסודות: